קְלַרְנִית עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קלרנית
הגייה* clarnit
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ קְלַרְנִיות
 
קלרנית.
  1. כלי נגינה ממשפחת כלי הנשיפה מעץ, המורכב מחמשה חלקים המחוברים זה לזה: פיה, חבית, גוף עליון, גוף תחתון ופעמון.
    • אני יודע לנגן על קלרנית רק את השיר "יונתן הקטן".
    • ניגנתי במקהלה על קלרנית.
    • המורה למוסיקה ניגנה על קלרנית.
    • לקחתי שיעורים פרטיים ללימוד נגינה על קלרנית.

גיזרון עריכה

  • מצרפתית: clarinette. מהמילה clarine – פעמון, בתורו מהמילה clair – צלול, עם המוספית ette- להקטנה. המילה קיבלה נופך עברי בהמרת המוספית ל־ִית.

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: קלרנית
כלי נגינה מרכזיים במוזיקה המערבית
כלי נשיפה ממתכת: חצוצרה, קרן יער, טרומבון, בריטון, טובה
כלי נשיפה מעץ: חליל, אבוב, קלרנית, בסון
כלי פריטה: נבל, גיטרה, עוד, צ'מבלו, קלאויקורד
כלי קשת: כינור, ויולה, צ'לו, קונטרבס
כלי הקשה: תופים, מצלתיים, קסילופון, טימפני
כלי מקלדת: פסנתר, עוגב, אורגן חשמלי, מקלדת אלקטרונית, צ'לסטה