קָטַל עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קטל
שורש וגזרה ק־ט־לגזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הרג, גרם למוות.
  2. [סלנג] השפיל באמצעות דיבור.
    • החבר שלי צעק עליו שעה בטלפון. ממש קטל אותו.

גיזרון עריכה

  • מארמית: מקבילה בערבית: قَتَلَ, במשמעות הרג.

מידע נוסף עריכה

אם תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני (תהילים קלט, יט) הן יקטלני לו איחל (איוב יג, טו) לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון (איוב כד, יד)

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה


השורש קטל

השורש ק־ט־ל הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים עריכה

ק־ט־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל קָטַל קוטֵל יִקְטׁל קְטׁל לִקְטׁל
נִפְעַל נִקְטַל נִקְטָל יִקָּטֵל הִקָּטֵל לְהִקָּטֵל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

תרגומים עריכה

השורש המקביל בערבית הוא ق-ت-ل (ק-ת-ל). דהיינו, בערבית שורש זה נכתב עם האות ת"ו בעי״ן הפועל ולא עם ט'. משמעות השורש הערבי זהה.

קֶטֶל עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קטל
הגייה* ketel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ט־ל
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ קְטָלִים
  1. הֶרֶג.
    • "כְּמוֹ פְּנֵי עִיר נִבְנֵית פָּנָיו שֶׁל שְׂדֵה הַקֶּטֶל / בְּהִתְפָּרֵשׂ הַמַּחֲנֶה אֲשֶׁר דִּינוֹ / לִהְיוֹת שׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם וּמָגִנּוֹ." (לֵיל חֲנָיָה , מאת נתן אלתרמן)
    • הקטל בדרכים גובה מדי שנה מאות קורבנות.

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה