צרף

צָרַף עריכה

ניקה מתכת מן הסיגים בדר"כ ע"י התכתה באש. ובהשאלה: במובנים שונים
- ”נָחַר מַפֻּחַ מאשתם [מֵאֵשׁ תַּם] עֹפָרֶת לַשָּׁוְא צָרַף צָרוֹף וְרָעִים לֹא נִתָּקוּ“ (ירמיה ו, פסוק כט)
- ”וְהֵבֵאתִי אֶת הַשְּׁלִשִׁית בָּאֵשׁ וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת הַכֶּסֶף וּבְחַנְתִּים כִּבְחֹן אֶת הַזָּהָב“ (זכריה יג, פסוק ט)
- ”וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ וְאָסִירָה כָּל בְּדִילָיִךְ“ (ישעיהו א, פסוק כה)
- ”בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לַּיְלָה צְרַפְתַּנִי בַל תִּמְצָא זַמֹּתִי בַּל יַעֲבָר פִּי“ (תהלים יז, פסוק ג)

לשון חז"ל חיבר. הוסיף יחידים לקבוצה.
- הוא התנהג בחביבות וצירף אותי לשיחתם.
- ”מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה“ (בבלי, מסכת קידושין – דף לט, עמוד ב)
לשון חז"ל הסמיך, קירב דבר לדבר.
- "רב אשי אמר: כגון שצירף ידו למטה משלשה וקיבלו" (בבלי כתובות לג)