עֲטָרָה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עטרה
הגייה* ׳atara
חלק דיבר נקבה
מין נקבה
שורש ע־ט־ר
דרך תצורה משקל קְטָלָה
נטיות עֲטֶרֶת־; ר׳ עֲטָרוֹת.
 
עטרת זהב
  1. כֶּתֶר, קישוט יוקרתי המונח לראשו של האדם בכדי לכבדו וליחדו.
    • ”וְלָקַחְתָּ כֶסֶף־וְזָהָב, וְעָשִׂיתָ עֲטָרוֹת; וְשַׂמְתָּ בְּרֹאשׁ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־יְהוֹצָדָק, הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל.“ (זכריה ו, פסוק יא)
    • ”צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה; בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה־לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ.“ (שיר השירים ג, פסוק יא)
    • ”וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר, וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה, וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן; וְהָעִיר שׁוּשָׁן, צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה.“ (אסתר ח, פסוק טו)
  2. בהשאלה: שורת אדמה או גדר סביב אילן.
    • ”עֶשֶׂר נְטִיעוֹת מְפֻזָּרוֹת בְּתוֹךְ בֵּית סְאָה, חוֹרְשִׁין כָּל בֵּית סְאָה בִּשְׁבִילָן, עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה; הָיוּ עֲשׂוּיוֹת שׁוּרָה וּמֻקָּפוֹת עֲטָרָה, אֵין חוֹרְשִׁין לָהֶם אֶלָּא לְצָרְכָּן.“ (משנה, מסכת שביעיתפרק א, משנה ו)
  3. בהשאלה: שפת כלי גבוהה ועגולה.
    • עֲטֶרֶת כִּירָה, טְהוֹרָה; טִירַת הַתַּנוּר, בִּזְמַן שֶׁהִיא גְבוֹהָה אַרְבָּעָה טְפָחִים, מִּטַּמְּאָה בְמַגָּע וּבָאֲוִיר.“ (משנה, מסכת כליםפרק ה, משנה ג)
  4. (אנטומיה) קצה הזכרות, הבולט בצורתו משאר ארכו, ובו נמצא פתח המין.
    • ”אֵלּוּ הֵן צִיצִין הַמְעַכְּבִין אֶת הַמִּילָה – בָּשָׂר הַחוֹפֶה אֶת רֹב הָעֲטָרָה.“ (משנה, מסכת שבתפרק יט, משנה ו)
    • ”וּכְרוּת שָׁפְכָה, כֹּל שֶׁנִּכְרַת הַגִּיד; וְאִם נִשְׁתַּיֵּר מֵהָעֲטָרָה אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, כָּשֵׁר.“ (משנה, מסכת יבמותפרק ח, משנה ב)
  5. שם פרטי לנקבה.

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

   קישוט לראש
   קצה הזכרות
  • אנגלית: glans‏‏‏‏

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: עטרה

ראו גם עריכה