סִפּוּר א עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סיפור
הגייה* sipur
חלק דיבר שם־פעולה
מין זכר
שורש ס־פ־ר א
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות ר׳ סִפּוּרִים
  1. לשון חז"ל שיחה. דיבור.
    • סיפור דברים בעלמא
  2. תיאור מעשה או השתלשלות אירועים.
    • בארוחה המשפחתית, פתח יוסי בסיפור על טיולו.
    • המספר סיפר סיפור מעניין.
  3. [סלנג] השתלשלות אירועים מתוסבכת.
    • מה הסיפור שלו?
    • אתה לא יודע איזה סיפור היה לי היום במוסך.

גיזרון עריכה

  • מן לשון חז"ל הפועל סִפֵּר במשמעות פשוטה של העביר מסר במילים שוחח.

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

השורש ספר א

השורש ס־פ־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעלים עריכה

ס־פ־ר א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל סָפַר סוֹפֵר

(ב׳ פעוּל: סָפוּר)

יִסְפֹּר סְפֹר לִסְפֹּר
נִפְעַל נִסְפַּר נִסְפָּר יִסָּפֵר הִסָּפֵר לְהִסָּפֵר
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל סִפֵּר מְסַפֵּר יְסַפֵּר סַפֵּר לְסַפֵּר
פֻּעַל סֻפַּר מְסֻפָּר -יְסֻפַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

גיזרון עריכה

  • נגזר משם העצם סֵפֶר (עיינו באטימולוגיה שם). ההוראה היסודית הייתה: כתב, ערך רשימה, ומכאן הסתעפו ההוראות של מנייה (קל ונפעל) מצד אחד והצגת הדברים (פיעל ופועל) מצד שני.

סִפּוּר ב עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סיפור
הגייה* sipur
חלק דיבר שם־פעולה
מין זכר
שורש ס־פ־ר ב
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות ר׳ סִפּוּרִים
  1. גזירת שער הראש.
    • לאחר סיפור הילד, ניקה הספר את שערותיו.

תרגום עריכה

ראו גם עריכה


השורש ספר ב

השורש ס־פ־ר ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים עריכה

ס־פ־ר ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל סִפֵּר מְסַפֵּר יְסַפֵּר סַפֵּר לְסַפֵּר
פֻּעַל סֻפַּר מְסֻפָּר -יְסֻפַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִסְתַּפֵּר מִסְתַּפֵּר יִסְתַּפֵּר הִסְתַּפֵּר לְהִסְתַּפֵּר

סָפוּר עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ספור
הגייה* safur
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש ס־פ־ר א
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות ר׳ סְפוּרִים; נ׳ סְפוּרָה, נ"ר סְפוּרוֹת
  1. מנוי, שכמותו נספרה.
    • {{צט/תנחומא|וכי סוס אחד היה שכתיב סוס ורוכבו, אלא כולם לא היו ספורים לפני הקדוש ברוך הוא אלא כאחד|פרשת בשלח סימן יד.
    • המורה מנתה את התלמידים עד אשר כולם היו ספורים.
  2. מעט. קבוצה בעלת מספר קטן.
    • במגרש החנייה חנו מכוניות ספורות.
    • לא הספקתי להשתמש בחליפה, פעמים ספורות לבשתי אותה וכבר נקרעה.

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

השורש ספר א

השורש ס־פ־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעלים עריכה

ס־פ־ר א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל סָפַר סוֹפֵר

(ב׳ פעוּל: סָפוּר)

יִסְפֹּר סְפֹר לִסְפֹּר
נִפְעַל נִסְפַּר נִסְפָּר יִסָּפֵר הִסָּפֵר לְהִסָּפֵר
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל סִפֵּר מְסַפֵּר יְסַפֵּר סַפֵּר לְסַפֵּר
פֻּעַל סֻפַּר מְסֻפָּר -יְסֻפַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

גיזרון עריכה

  • נגזר משם העצם סֵפֶר (עיינו באטימולוגיה שם). ההוראה היסודית הייתה: כתב, ערך רשימה, ומכאן הסתעפו ההוראות של מנייה (קל ונפעל) מצד אחד והצגת הדברים (פיעל ופועל) מצד שני.