סמך

יש להוסיף לדף זה את הערך: סֶמֶךְ.

סָמַךְ

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	סמך
שורש וגזרה	ס־מ־ך
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקראנתן את כובד משקל של גוף על דבר אחר.

   • ”וְסָמַךְ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁ הַפָּר וְשָׁחַט אֶת הַפָּר“ (ויקרא ד, פסוק ד)
   • "ולא ישב עליהן ולא יסמוך עליהן לפי שאין עולין באילן ואין נתלין באילן ואין נסמכין על האילן" (תוספתא מסכת עירובין פרק ב ה"יג )
   • ”מוסף התנור של בעלי בתים טהור ושל נחתומין טמא מפני שהוא סומך עליו את השפוד“ (משנה, מסכת כלים – פרק ה, משנה ה)
   • ”היתר נדרים פורחין באויר ואין להם על מה שיסמכו הלכות שבת חגיגות והמעילות הרי הם כהררים התלויין בשערה“ (משנה, מסכת חגיגה – פרק א, משנה ח)

2. לשון המקרא החזיק בדבר אחר. מנעו מלפול.

   • ”כִּי זְרוֹעוֹת רְשָׁעִים תִּשָּׁבַרְנָה וְסוֹמֵךְ צַדִּיקִים אדני“ (תהלים לז, פסוק יז)
   • קוברי המת שהיו עוברים באכסדרה והגיף אחד מהן את הדלת וסמכו במפתח אם יכול הדלת לעמוד בפני עצמו טהור|אהלות|ו|ב}}

3. העביר מתפקידו לאדם אחר. מינה אותו (קיצור מ-) סמך את ידיו עליו.
4. לשון המקרא קירב דבר אל דבר.

   • ”אֶת עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל יְרוּשָׁלַ‍ִם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה“ (יחזקאל כד, פסוק ב)
   • ”כַּאֲשֶׁר יָנוּס אִישׁ מִפְּנֵי הָאֲרִי וּפְגָעוֹ הַדֹּב וּבָא הַבַּיִת וְסָמַךְ יָדוֹ עַל הַקִּיר וּנְשָׁכוֹ הַנָּחָשׁ“ (עמוס ה, פסוק יט)
   • ”יתומים שסמכו אצל בעל הבית או שמינה להן אביהן אפוטרופוס חייב לעשר פירותיהן“ (משנה, מסכת גיטין – פרק ג, משנה ד)
   • ”שתי אבנים שעשאם כירה ונטמאו סמך לזו אבן אחת מכאן ולזו אבן אחת מכאן חציה של זו טמאה“ (משנה, מסכת כלים – פרק ו, משנה ד)

5. בהשאלה: נתן את אמונו. בטח.

   • ”אמר לו: לאו עלי דידי קא סמכת? דעל פה נמי סמוך עלי“ (בבלי, מסכת שבת – דף לא, עמוד ב)
   • איך יכולת לאכזב אותי אחרי שסמכתי עליך? להבא לא אסמוך עליך יותר.

גיזרון

• 1 שורש מקראי.

צירופים

• סמך את ידיו
• שיטת הסמוך
• סמוך על סמוך
• סמוך על צה"ל

נגזרות

• הסמכה
• סמיכה
• סמוך
• סמכות

מילים נרדפות

• תָּמַךְ(2)
• נסמך(1)(5)
• נשען(1)(5)
• הסמיך(3)(4)
• בטח(5)

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

מידע נוסף

• 1 ו2 הפוכים. בדר"כ תלוי בהקשר או "סמך על-" ו "סמך את-". 3. מהנוהג לסמוך את הידים על ראש האדם. 4. מוכר בתואר סמוך 5. נמצא גם במקרא בצורה נסמך עליך נסמכתי מרחם.

ראו גם

• סמיך
• בר סמכא

סָמֶךְ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	סמך
הגייה*	samekh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ס־מ־ך
דרך תצורה
נטיות

1. האות החמש־עשרה באלפבית העברי, ערכה המספרי ששים. מבוטאת כעיצור מכתשי חוכך בלתי קולי.

   • ”וכתבתם שתהא כתיבה תמה: שלא יכתוב אלפין עיינין, עיינין אלפין; [...] מימין סמכין, סמכין מימין; סתומין פתוחין, פתוחין סתומין;“ (בבלי, מסכת שבת – דף קג, עמוד ב)

גיזרון

• שמה של האות סמ"ך נובע מצורתה בכתב הקדום. יש אומרים שצורתה כעצם דג, בערבית: سَمَك (סַמַךְּ); ויש אומרים שצורתה כעמוד, לפי סֶמֶךְ הנ"ל.

תרגום

• אנגלית: samech‏‏‏‏

ראו גם

• ס

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: סמך