סכך
סְכָךְ עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | סכך |
הגייה* | skhakh |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ס־כ־ך |
דרך תצורה | משקל קְטָל |
נטיות | ר׳ סְכָכִים; סְכָךְ־, סְכָכֵי־ |
- לשון חז"ל ענפים, מחצלות, יריעות בד וכדומה המשמשים גג לסוכה או למבנה ארעי.
- ”קְרָשִׁים נִקַּח / וַעֲנָפִים לִסְכָךְ. / קָשֹׁט הַגַּג / לִכְבוֹד הֶחָג!“ (פַּטִּישׁ מַסְמֵר, מאת עמנואל הרוסי בזֶמֶרֶשֶׁת)
תרגום עריכה
- אנגלית: (of twigs or matting) ceiling
צירופים עריכה
ראו גם עריכה
סִכֵּךְ עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | סיכך |
שורש וגזרה | ס־כ־ך |
בניין | פִּעֵל |
גזרון עריכה
ראו גם עריכה
סָכַךְ עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | סכך |
שורש וגזרה | כ |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- השתמש בגופו ככיסוי; לעתים לשם הגנה, תחת אמת כוחו.
מידע נוסף עריכה
- ”כְּרוּב מִמְשַׁח הַסּוֹכֵךְ“ (יחזקאל כח, פסוק יד) בפסוק זה "סכך" בהוראת חותם של אבן טובה הוא גם כינויו של מלך צור (= ”חוֹתֵם תָּכְנִית“ (יחזקאל כח, פסוק יב)) בפי הנביא יחזקאל .