סגר

סָגַר

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	סגר
שורש וגזרה	ס־ג־ר, גזרת השלמים
בניין	פָּעַל (קַל)

1. הֵנִיע דָּבָר (כְּמוֹ דֶּלֶת, שַׁעַר, חַלּוֹן וְכַדּוֹמֶה) אוֹ לַחֲלוּפִין הִנִּיחַ דָּבָר כְּדֵי לֶאֱטֹם פִּתְחוֹ שֶׁל חָלָל, הֶפֶךְ מִן "פָּתַח".

   • ”וַיֵּצֵא אֲלֵהֶם לוֹט הַפֶּתְחָה; וְהַדֶּלֶת סָגַר אַחֲרָיו“ (בראשית יט, פסוק ו)
   • ”וְנָתַתִּי מַפְתֵּחַ בֵּית דָּוִד עַל שִׁכְמוֹ; וּפָתַח וְאֵין סֹגֵר, וְסָגַר וְאֵין פֹּתֵחַ“ (ישעיהו כב, פסוק כב)
   • ...בְּסָגְרָם הָאֲרוֹנוֹת אֲשֶׁר בָּם יָשִׂימוּ חוֹתְמוֹת הַמַּמְלָכָה... "שבילי עולם א'", שמשון בלוך הלוי
   • ”...נָתְנָה שָׂרָה קוֹלָהּ עַל אֲמָתָהּ. סִגְרִי הַדֶּלֶת וּלְכִי לָךְ!“ ("האבות והבנים", מאת מנדלי מוכר ספרים, בפרויקט בן יהודה)
   • "פִּי נִפְתַּח- וְאֵינִי יָכוֹל לְסָגְרוֹ וּלְהַפְסִיק אֶת הָעֲוָיָה..." "נפש רצוצה", עמ' 45, שמחה אלתר גוטמן

2. (עַל־) לֹא אִפְשֵׁר מִלּּוּט וּמוֹצָא.

   • ”וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ; סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר“ (שמות יד, פסוק ג)
   • ”וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ שֶׁיֵּדַע מְקוֹמָם וּבְנָפְלָם וּבְקוּמָם –/ צָבְרָה הַסְּעָרָה הֲרָרִים סְבִיבָם וַתִּסְגֹּר עֲלֵיהֶם.“ ("מֵתֵי מִדְבָּר", מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
   • וְרוֹאֶה אֶת הָאֵש, אֲבַדּוֹן וּמָוֶת סוֹגְרִים עָלָיו... "חשבון הנפש", מנדל לפין

3. (בַּעַד־ אוֹ אַחַר־) אָטַם וְנָעַל פֶּתַח כְּדֵי לַחֲסֹם וְלִמְנֹעַ מֵעֲבֹר־.

   • ”וּבָאת וְסָגַרְתְּ הַדֶּלֶת בַּעֲדֵךְ וּבְעַד-בָּנַיִךְ...“ (מלכים ב׳ ד, פסוק ד)
   • ”וַיֵּצֵא אֲלֵהֶם לוֹט הַפֶּתְחָה; וְהַדֶּלֶת סָגַר אַחֲרָיו“ (בראשית יט, פסוק ו)
   • "וְהָאֶבֶן הַסּוֹגֶרֶת בַּעַד הַשֶּׁתֶן." "פרקי היפוקרט", פרק ג', שבתי דונולו
   • "וֵאלֹהִים סָגַר בַּעֲדוֹ וּבַעַד כָּל הַסְּגוּרִים." "אזכרה היום מפלאות אלוהים", שורה 71, יוסף בן אביתור

4. לשון המקרא נָתַן מִלּוּי בְּתוֹךְ דָּבָר; סָתַם.

   • ”וַיַּפֵּל יְהוָה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם, וַיִּישָׁן; וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו, וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה“ (בראשית ב, פסוק כא)

5. [עממי][בישול] הצמית

   • שם את הבשר במחבת כדי לסגור אותו

גיזרון

• השורש ס־ג־ר קרוב אל השורש ס־כ־ר (ראו סכר) בחילוף ג/כ ששתיהן אותיות חכיות, ומשמען דומה מאוד.
• קיימים מילים דומות בשלות שמיות נוספות - ארמית: סְגַר וגם סְכַר, אוגריתית: 𐎒𐎂𐎗 (סגר), ערבית: سَكَّرَ (קרי: סַכַּרַ)- נעל, וכן באכדית: sekēru - לחסום.

צירופים

• סוֹגֵר וּמְסֻגָּר
• סגר מעגל

נגזרות

• סוגריים
• סגירה
• סוגר
• סגור
• מסגר
• הסגיר (לשון חז"ל; לא לשון המקרא^{[דרושה הבהרה]})
• סִגָּרוֹן (במשמע סגירה; לא במשמע "נושא כלים")

מילים נרדפות

• הגיף (1)
• נעל (1)
• טרק (1)
• סָכַר (1)
• מִלֵּא (4)
• שעשע (4)

ניגודים

• פתח (1)
• פער (1)

תרגום

• אנגלית: close‏‏‏‏
• ערבית: أَغْلَقَ‏‏‏‏ (1)
• ערבית: سَدَّ‏‏‏‏ (3)

ראו גם

• סכר
• הסגיר
• הֻסְגַּר
• הסתגר
• סגיר
• פקק

סִגֵּר (גם: סִגַּר)

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	סיגר
שורש וגזרה	ס־ג־ר, גזרת השלמים
בניין	פִּעֵל

1. הִסְגִּיר; מָסַר לִידֵי אַחֵר לְמַעַן יְהִי סָגוּר וְאָסוּר אֶצְלוֹ.

   • ”...סִגְּרַנִי יְהוָה בְּיָדְךָ, וְלֹא הֲרַגְתָּנִי“ (שמואל א׳ כד, פסוק יח)
   • ”וַיֹּאמֶר אֲבִישַׁי אֶל-דָּוִד, סִגַּר אֱלֹהִים הַיּוֹם אֶת אוֹיִבְךָ בְּיָדֶךָ...“ (שמואל א׳ כו, פסוק ח)
   • "...סִגְּרָה בְּכֶלֶא שִׁבְעִים יְשִׁישִׁים..." "אעדיף כל שמונה בשוש נרות חנוכה", אלעזר הקליר

גיזרון

• ראו פירוט והרחבה לעיל. השמות "מַסְגֵּר" ו"סוּגַר" שמשמעם סב סביב כליאה ואסירה נולדו מהמשמע של השורש סג"ר בבניין פיעל (וכן בפועל, בהפעיל ובהפעל).

נגזרות

• סִגּוּר

מילים נרדפות

• הסגיר

ראו גם

• כלא
• אסר

סֻגַּר

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	סוגר
שורש וגזרה	ס־ג־ר, גזרת השלמים
בניין	פֻּעַל

1. נֶחֶסְמָה הַדֶּרֶךְ אֵלָיו אוֹ מִמֶּנּוּ.

   • ”נִשְׁבְּרָה קִרְיַת תֹּהוּ; סֻגַּר כָּל בַּיִת מִבּוֹא“ (ישעיהו כד, פסוק י)
   • ”וִירִיחוֹ סֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אֵין יוֹצֵא, וְאֵין בָּא“ (יהושוע ו, פסוק א)
   • "סֻגַּר כָּל בַּיִת מִבּוֹא וְשָׁבְתָה רְנָנָה." "אשפוך לפני שיח תחינה", רב סעדיה גאון
   • "...שָׂבָיו סָכְלוּ, נוֹאֲלוֹ כִּי סֻגְּרוּ נְתִיבָיו." "אתה אל מסתתר בחביון מושביו", יצחק אבן גיאת
   • "...וְאָז יִפְרֹצוּ הַנְּהָרוֹת וְיִשְׁטֹפוּ וְיַעֲשׂוּהָ אֶרֶץ מְסֻגָּרָה מֵעוֹבֵר וָשָׁב..." "שבילי עולם", חלק א', שמשון בלוך

2. לשון המקרא הוּבַל לְמַאֲסָר וְלִכְלִיאָה.

   • ”וְאֻסְּפוּ אֲסֵפָה אַסִּיר עַל בּוֹר, וְסֻגְּרוּ עַל מַסְגֵּר; וּמֵרֹב יָמִים יִפָּקֵדוּ“ (ישעיהו כד, פסוק כב)
   • "סֻגַּר בְּבֵית הַסֹּהַר וְכָבֵד כִּבְלוֹ." "ישעך הגדול מתי ייחשף?", יוסף אלברדאני
   • "...וְהָאִישׁ אֲשֶׁר לָקַח בֵּיצֶיהָ [...] סֻגַּר עַל מַסְגֵּר שָׁנָה תְּמִימָה..." "תולדות הטבע", חלק ב', מנדלי מוכר ספרים

צירופים

• סוֹגֵר וּמְסֻגָּר

מילים נרדפות

• נחסם (1)
• נסגר (1)
• נכלא (2)
• נאסר (2)
• נעצר(2)

ניגודים

• שֻׁחְרַר (2)

ראו גם

• מסגר
• הסגר
• בית כלא
• בית סוהר

סֶגֶר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	סגר
הגייה*	seger
חלק דיבר	זכר
מין	זכר
שורש	ס־ג־ר
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות

1. עברית חדשה (יש לשכתב פירוש זה): איסור יציאה מן הבתים אל הרחובות

   • "אפשרות סגר-עולמי היא רק אחת מהנפלאות הגלומות בתקשורת דיגיטלית-טוטלית שכזאת" .('פרנסיסקו סקרמנגה' - הרשע מן הסרט "האיש בעל אקדח הזהב".

2. [רפואת שיניים] אופן הסגירה של הלסת העליונה עם הלסת התחתונה

   • "סגר השיניים שלך לוקה באנומליות חמורה, רצוי שתחליפי את הג'יגולו-פלסטיקאי שלך עליו את נוהגת להתפתל, במרפא מתחום האורטודנטיה".

גיזרון

• משורש מקראי.
• מן אכדית:^{[דרוש מקור]} - בהגיית סקאָרוּ (sakāru) בהוראת "לסגור" , נגזרת אכדית של "שִׁגַרֻ" (shigaru) בהוראת לשון-המנעול,בריח . אוגריתית: שֵׂגר (sgr) . בלשון פינקית: 𐤎𐤂‎𐤓 סגר, כפועל בהוראת להפקיר, להסגיר. (א.קליין,סגר)
• בעלילות בעל וענת בלשון האוגריתית הביטוי "אפ סגרת" מתייחס לתא פנימי המבודד משאר העולם בו נועל את עצמו "אל" כשרוצה הוא להיות סגור ומבודד מן העולם .

צירופים

• בעת סגר

מילים נרדפות

• עוצר(1)
• מנשך(2)

תרגום

• אנגלית: lockdown‏, closure‏‏‏‏

ראו גם

• בידוד

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: סגר