נָמַק (גם: נִמּוֹק)
עריכה
נִרְקַב, הִכָּה אוֹתוֹ רִקָּבוֹן.
”וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם יִמַּקּוּ בַּעֲוֹנָם, בְּאַרְצֹת, אֹיְבֵיכֶם; וְאַף בַּעֲוֹנֹת אֲבֹתָם אִתָּם יִמָּקּוּ “ (ויקרא כו , פסוק לט )
”...הָמֵק בְּשָׂרוֹ וְהוּא עֹמֵד עַל רַגְלָיו, וְעֵינָיו תִּמַּקְנָה בְחֹרֵיהֶן, וּלְשׁוֹנוֹ תִּמַּק בְּפִיהֶם.“ (זכריה יד , פסוק יב )
”נִמּוֹקָה הָרֵאָה, וְאֵין חוּט הַשִּׁדְרָה קַיָּם, פְּסוּלָה.“ (תוספתא, מסכת חולין – פרק ג, הלכה א )
”הפריש את בכוריו נמקו נבזזו נגנבו אבדו או שנטמאו מביא אחרים תחתיהן ואינו קורא“ (ירושלמי, מסכת ביכורים – דף ה, עמוד א )
”וּבְרֶשַׁע עוֹלָמִים שָׁמַיִם יִמָּקּוּ ; אַף-אַתֶּם לְכוּ, זֵדִים, בַּחֲמַסְכֶם זֶה וּבְדִמְכֶם חֲיוּ וְהִנָּקוּ...“ (על השחיטה , מאת ח"ן ביאליק , בפרויקט בן יהודה )
פועל מקראי. שורש מקביל גם בארמית: אִתְמַקְמַק, כמו המשמע העברי.
מילים נרדפות
עריכה
מובאות נוספות
עריכה
השורש מקק
השורש מ־ק־ק הוא שורש מגזרת הכפולים .
נטיות הפעלים
עריכה
מ־ק־ק
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
נִפְעַל
נָמַק
נָמָק
יִמַּק
הִמֵּק
לְהִמֵּק
הִפְעִיל
הֵמֵק
מֵמֵק
יָמֵק
הָמֵק
לְהָמֵק
הֻפְעַל
הוּמַק
מוּמָק
יוּמַק
-אין-
-אין-
פִּעֵל
פֻּעַל
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְמוֹקֵק
מִתְמוֹקֵק
יִתְמוֹקֵק
הִתְמוֹקֵק
לְהִתְמוֹקֵק
בבניין נפעל ניתן להטות על-דרך גזרת ע"ע : "נָמַק" המקובלת בספרות ובלשון המקרא, או על-דרך גזרת נע"ו/י :"נִמּוֹק" המקובלת בלשון חז"ל. (ראה החלטות האקדמיה בנושא :"חילופי גזרות"[1] )
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
נמק
הגייה *
Ne mek
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
נ־מ־ק
דרך תצורה
משקל קֶטֶל
נטיות
ר׳ נְמָקִים; ס"ר נִמְקֵי־, הפסק: נָמֶק
רִקָּבוֹן שֶׁל חֶלֶק מֵרִקְמַת הַגּוּף הַחַי (רגל, יד, אצבע וכו'...)
אדם שלא מטפל בנמקו , עלול לחוות קטיעה של האיבר בעל הנמק.
נמק שכיח יותר בקרב אנשים כבדי משקל.
קישורים חיצוניים
עריכה
ערך בוויקיפדיה:
נמק
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
נימק
שורש וגזרה
נ־מ־ק ב
בניין
פִּעֵל
הסביר נתן טעם לדברים
בכל תשובה יש לנמק בצורה ברורה
גזירה לאחור מלשון חז"ל נימוק