נטע
נֶטַע עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | נטע |
הגייה* | neta |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | נ־ט־ע |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ נְטָעִים; נֶטַע־, ר׳ נִטְעֵי־ |
- לשון המקרא עץ רך שזה עתה נִטַּע. שתיל של עץ.
- ”כִּי שָׁכַחַתְּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵךְ, וְצוּר מָעֻזֵּךְ לֹא זָכָרְתְּ; עַל-כֵּן תִּטְּעִי נִטְעֵי נַעֲמָנִים, וּזְמֹרַת זָר תִּזְרָעֶנּוּ.“ (ישעיהו יז, פסוק י)
- ”מֵרֵיחַ מַיִם יַפְרִחַ; וְעָשָׂה קָצִיר כְּמֹו־נָטַע.“ (איוב יד, פסוק ט)
- ”הֵמָּה הַיֹּוצְרִים וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים וּגְדֵרָה; עִם־הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתֹּו יָשְׁבוּ שָם.“ (דברי הימים א׳ ד, פסוק כג)
- ”שָׂדֶה שֶׁאָבַד קֶבֶר בְּתוֹכָהּ, נִזְרַעַת כָּל זֶרַע, וְאֵינָהּ נִטַּעַת כָּל נֶטַע.“ (משנה, מסכת אהלות – פרק יח, משנה ג)
- "אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר נֶטַע אֶרֶז, שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן" מתוך שיר בהלחנת דובי זלצר. מעניין לציין כי במקור, ישעיהו מא, פסוק יט, המילה נטע לא מופיעה.
- שם פרטי לנקבה או לזכר (השם היה נפוץ בקרב יהודי מזרח אירופה. בשנים האחרונות הוא נפוץ גם בארץ כשם לזכר).
- "לנטע ולי יש סוד נחמד / שעוד לא גילינו לאף אחד" (זרעים של מסטיק , מאת לאה נאור)
- "תראה את נטע איך רוקדת טראנס! / אני חושב אני צריך פה אמבולנס." (רוצה בנות, מאת חובבי ציון)
מקור עריכה
- מן המקרא.
צירופים עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
נָטַע עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | נטע |
שורש וגזרה | נ־ט־ע, גזרת חפ"נ |
בניין | קל |
- לשון המקרא שתל,הניח צמח או עץ בבור שנחפַּר באדמה.
- ”וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יְחַלְּלֶנּוּ“ (דברים כ, פסוק ו)
- ”לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ“ (דברים טז, פסוק כא)
- בט"ו בשבט נהוג לטעת שתילים בכל רחבי הארץ.
גיזרון עריכה
מן התנ"ך.
תרגום עריכה
השורש נטע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|