נָהַם עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נהם
שורש וגזרה נ־ה־ם, שלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. השמיע נהמה. השמיע קול רעש.

ראו גם עריכה


השורש נהם

השורש נ־ה־ם הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים עריכה

נ־ה־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָהַם נוֹהֵם יִנְהַם נְהַם לִנְהֹם
נִפְעַל
הִפְעִיל הִנְהִים מַנְהִים יַנְהִים הַנְהֵם לְהַנְהִים
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל נִהֵם מְנַהֵם יְנַהֵם נַהֵם לְנַהֵם
פֻּעַל נֹהַם מְנֹהָם יְנֹהַם -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַהֵם מִתְנַהֵם יִתְנַהֵם הִתְנַהֵם לְהִתְנַהֵם

נַהַם עריכה

  1. קול עמוק כקול האריה.
    • נַהַם כַּכְּפִיר זַעַף מֶלֶךְ וּכְטַל עַל עֵשֶׂב רְצוֹנוֹ“ (משלי יט, פסוק יב)

גיזרון עריכה

המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא.

מילים נרדפות עריכה

נָהֹם עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נהום
שורש וגזרה ה־מ־ם, גזרת ע"ע
בניין נִפְעַל


  1. הֵקִים קוֹל שאון ורעש חָזָק.
    • ”וַיִּמְשְׁחוּ אֹתוֹ צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא לְמֶלֶךְ בְּגִחוֹן, וַיַּעֲלוּ מִשָּׁם שְׂמֵחִים, וַתֵּהֹם הַקִּרְיָה...“ (מלכים א׳ א, פסוק מה)
    • ”...וַיְהִי כְּבוֹאָנָה בֵּית לֶחֶם, וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר עֲלֵיהֶן, וַתֹּאמַרְנָה הֲזֹאת נָעֳמִי?“ (רות א, פסוק יט)
    • "וַתֶּאֱטַמְנָה וַתֶּחֱרַשְׁנָה אָזְנֵיהֶם מִלִּשְׁמֹעַ וַתֵּהֹמְנָה וַתְּצִלֶּינָה" "פרקי היפוקרט", פרק ג', דוד בן יוסף
    • "...עַד יִשְׁקְעוּ הַסּוּסִים בַּדָּמִים וַיֵּהֹמּוּ..." מתוך: "סילוק מקרובת י"ד לט' באב", "אותו היום אשר יבוא משיח"
    • "מִסָּבִיב יֵהֹם הַסַּעַר/ רַב הַקֹּשִׁי וְהַצַּעַר/ אֲבַל יֵשׁ עַל מַה לִּשְׂמֹחַ/ יֵשׁ עוֹד אֹמֶץ, יֵשׁ עוֹד כּוֹחַ" (שִׁיר הַשַּׁיָּרָה, מאת עלי מוהר)

גיזרון עריכה

  • פועל מקראי. שייך למשפחת שורשים מכמה גזרות- המ"ה, המה"ם, הו"ם ונה"ם- להם עניין עיקרי משותף של השמעת קול רועש, וכן בערבית בהכפלת העיצור הכפול: هَمْهَمَ (קרי: הַמְהַמַ)- נהם, רעם ורטן.
  • מצרית קדומה,לשון נקבה - נֶהֶם; nhm בהוראת הפועל - 'לצעוק' . מהווה נגזרת מצרית ל-הֶמְהֶמֶתְ hɛmhɛmɛt בהוראת צעקת-קרב, קול רועם (מקבילה עברית לפועל - המם) .𐤊.
הגייה: 'נֶהֶם' nɛ+hɛ+m + תמונת איש צועק
n
h
mA2

מילים נרדפות עריכה

ראו גם עריכה