נבלה
יש להוסיף לדף זה את הערך: נְבָלָה.
נְבֵלָה עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | נבלה |
הגייה* | nevela |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | נ־ב־ל |
דרך תצורה | משקל קְטֵלָה |
נטיות | נְבֵלַת־; ר׳ נְבֵלוֹת |
- (ביולוגיה) גוויה של בעל חיים.
- לשון המקרא בעל חיים שמת ללא שחיטה כשרה, והינו אסור למאכל.
- [סלנג] כינוי גנאי לאדם נבזה.
גיזרון עריכה
- שורש מקראי ראו גם נָבַל
צירופים עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
ערך בוויקיפדיה: נבלה |
נָבְּלה עריכה
- (מתמטיקה) סימן בצורת האות היוונית דלתא הפוכה (∇) המסמל אופרטורים וקטוריים כגון גרדיאנט, דיברגנץ ורוטור.
גיזרון עריכה
המושג הוטבע ב-1837 על ידי המתמטיקאי האירי ויליאם רואן המילטון[2] על פי המילה מיוונית: nábla) νάβλα), שהיא הצורה היונית הנגזרת מן המילה העברית: "נבל". השם נבחר בגלל הדמיון של צורת סימן הנבלה לנבל.[1]
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: nabla
קישורים חיצוניים עריכה
ערך בוויקיפדיה: נבלה (סימן) |