מָשַׁח עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא משח
שורש וגזרה מ־שׁ־ח
בניין פָּעַל (קַל)
  1. מרח שמן. עפ"ר כחלק מטכס המלכה או קידוש אדם או חפץ.
    • ”אָנֹכִי הָאֵל בֵּית-אֵל אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר...“ (בראשית לא, פסוק יג)
    • ”עָרֹךְ הַשֻּׁלְחָן צָפֹה הַצָּפִית אָכוֹל שָׁתֹה קוּמוּ הַשָּׁרִים מִשְׁחוּ מָגֵן.“ (ישעיהו כא, פסוק ה)
    • ”לֹא יָצַק, לֹא בָלַל, לֹא פָתַת, לֹא מָלַח, לֹא הֵנִיף, לֹא הִגִּישׁ, אוֹ שֶׁפְּתָתָן פִּתִּים מְרֻבּוֹת, וְלֹא מְשָׁחָן, כְּשֵׁרוֹת.“ (משנה, מסכת מנחותפרק ג, משנה ב)
  2. בהשאלה: מינה לתפקיד.
    • ”וְאֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-בָּנָיו תִּמְשָׁח וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם לְכַהֵן לִי.“ (שמות ל, פסוק ל)
    • ”...אָנֹכִי מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵל וְאָנֹכִי הִצַּלְתִּיךָ מִיַּד שָׁאוּל.“ (שמואל ב׳ יב, פסוק ז)

גיזרון עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה


השורש משׁח

השורש מ־שׁ־ח הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים עריכה

מ־ש־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מָשַׁח מוֹשֵׁחַ

(ב׳ פעוּל: מָשׁוּחַ,מָשִׁיחַ)

יִמְשַׁח מְשַׁח לִמְשׁוֹחַ
נִפְעַל נִמְשַׁח נִמְשָׁח יִמָּשַׁח הִמָּשַׁח לְהִמָּשַׁח לְהִמָּשֵׁחַ
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל