מַרְחֶשְׁוָן עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חשוון
הגייה* markheshvan
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה שאילה
נטיות
חודשים עבריים

תשריחשוון / מרחשווןכסלו
טבתשבטאדרניסןאייר
סיווןתמוזאב/ מנחם אבאלול

  1. לשון חז"ל החודש השני בלוח השנה העברי, בשנה המתחילה בחודש תשרי (כנהוג מימי בית שני), והחודש השמיני בשנה המתחילה בחודש ניסן (שהיה נהוג בימי בית ראשון). מגיע אחרי תשרי, ולפני כסלו.

גיזרון עריכה

  • מאכדית: Araḫsamnu, הלחם בסיסים מן arḫu,warḫuיֶרַח, וכן samāne – שמיני (כאשר מתחילים לספור את החודשים מניסן-כמקובל בימי ביהמ"ק הראשון, חשון הוא החודש השמיני). מכיוון שהאותיות ו' וּ־מ' נהגות שתיהן בעזרת השפתיים, לעתים קורה שהן מתחלפות זו בזו. וכך נוצרו שני חילופים ב"וורחשמן" שהפך ל"מרחשוון": האות ו' במלה הראשונה הוחלפה בשלב כלשהו באות מ', וה־מ' במלה השנייה הוחלפה באות ו'.[1][2] החלפה זו ו↔מ בין עברית↔אכדית מתרחשת גם במילים כִּסְלֵו (מאכדית kislīmu), שְׁוַלְיָה (מאכדית šamallû, ובעברית חדשה: שׁוּלְיָה).
  • אטימולוגיה שונה גורסת כי מדובר בהלחם מילים ממקור פרסי בהגיית: חישבאן בצורה: חִשׁ (خیس בהוראת מים) + בַאן (بان בהוראת גג), ולפיכך מרחשוון,חשוון בהוראת: מבוע מים יתכן גשם, הנשמע על גגות הבתים - בחודש חשוון (בעת עונת הסתו) כרחש טיגון (ראו אתר "דעת", השוו למילה: מרחשת).
  • שמו המלא של החודש כפי שנקרא בפי חז"ל הוא מרחשון, אך כיום נהוג לקרוא לחודש חשוון, זאת בעקבות קריאה מוטעית, כנראה, נקרא החודש ברוב תפוצות ישראל מַר־חֵשְוָן, מה שהביא להתייחסות ל"מר" כאל קידומת, ובסוף הביא להשמטתה. חיתוך זה של השם הביא לסברות שונות לפירושה של הקידומת "מר".
  • חודש זה נחשב כחודש בעל טעם מר – אין בו שום חג או אירוע משמח ואף קרו בו, לפי המסורת, מאורעות מצערים.
  • כי בחודש זה מתחיל הגשם, ומר היא גם טיפת מים (ככתוב: ”הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי“ (ישעיהו מ, פסוק טו)).
ככל הנראה, חיתוך השם המקורי הוא מְרַח־שׁוֹן, ובדומה לכך נקרא החודש מְרַח־שְׁוָן בפי יהודי תימן.

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

  • אנגלית: Marcheshvan ‏‏‏‏Cheshvan
  • יידיש: מרחשון‏‏‏‏، חשוון
  • צרפתית: Heshvan‏‏‏‏
  • ערבית: مرحشوان‏‏‏‏، حشوان (הגייה: מַרְחַשְוַאן, חַשְוַאן)

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: חשוון

ראו גם עריכה

סימוכין עריכה

  1.   ד"ר אבשלום קור, "מוציא לשון - מר גורלו: חשבתם שה'מר' של חודש מרחשוון הוא רק קידומת? תחשבו שוב", במחנה, גליון 39 (3056), ז' במרחשוון התשע"א, 15 באוקטובר, 2010.
  2.   עלי איתן, "חשוון - מרחשוון". ‏האקדמיה ללשון העברית, לשוננו לעם ט, ע"מ 6-7‏, תשי"ח.