מַקָּף וגם מַקֵּף עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מקף
הגייה* makaf; makef
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ק־ף
דרך תצורה משקל מַקְטָל
נטיות ר׳ מַקָּפִים; מַקֵּפִים
  1. לשון ימי הביניים (דקדוק) קו קצר המחבר בין שתי מילים.

גיזרון עריכה

  • מן נ-ק-ף.

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: מקף

מֻקָּף עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מוקף
הגייה* mukaf
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש נ־ק־ף
דרך תצורה משקל מֻקְטָל
נטיות נ׳ מֻקֶּפֶת, ר׳ מֻקָּפִים, נ"ר מֻקָּפוֹת
  1. לשון חז"ל סגור מכל עבריו; נמצא במרכזו של אזור תחום.
    • ”עֶשֶׂר נְטִיעוֹת [...] עֲשׂוּיוֹת שׁוּרָה וּמֻקָּפוֹת עֲטָרָה, אֵין חוֹרְשִׁין לָהֶם אֶלָּא לְצָרְכָּן.“ (משנה, מסכת שביעיתפרק א, משנה ו)
    • ”הַגִּנָּה וְהַקַּרְפֵּף שֶׁהֵן שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם עַל שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם, מֻקֶּפֶת' גָדֵר גָּבוֹהַּ עֲשָׁרָה טְפָחִים, מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ“ (משנה, מסכת ערוביןפרק ב, משנה ה)
    • ”כְּרַכִּין הַמֻּקָּפִין חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, קוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר.“ (משנה, מסכת מגילהפרק א, משנה א)
    • ”בֵּית הַמּוֹקֵד, כִּפָּה, וּבַיִת גָּדוֹל הָיָה, מֻקָּף רוֹבְדִין שֶׁל אֶבֶן“ (משנה, מסכת מידותפרק א, משנה ח)
    • ”הַדָּר עִם עַם הָאָרֶץ בֶּחָצֵר, וְשָׁכַח כֵּלִים בֶּחָצֵר, אֲפִלּוּ חָבִיּוֹת מֻקָּפוֹת צָמִיד פָּתִיל, אוֹ תַנּוּר מֻקָּף צָמִיד פָּתִיל, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין.“ (משנה, מסכת טהרותפרק ח, משנה א)

גיזרון עריכה

  • בינוני סביל מן הקיף המקראי.

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה