מפנה
יש להוסיף לדף זה את הערך: מַפְנֶה.
מִפְנֶה עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מפנה |
| הגייה* | mifne |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | פ־נ־י/ה |
| דרך תצורה | משקל מִקְטָל |
| נטיות | ר׳ מִפְנִים; מִפְנֶה־, מִפְנֵי־ |
- לשון ימי הביניים פְּנִיָּה, שינוי כיוון.
- ”פָּנָיו פִּיהוּ וְנִשְׁחַט מַטֵּהוּ. לְבֵית שְׁחִיטָה שַׁב שְׁנִיָּה וּמִפְנֵהוּ.“ (אל אל אשא דעי, מאת יצחק אבן גיאת, 1089, באתר מאגרים)
- ”בשנתיים האחרונות חל מפנה חשוב בקצב־גידול התעשיה והמלאכה.“ ("דבר", 27 באוגוסט 1933, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- עברית חדשה (ימאות) התוואי של סירה או ספינת מפרשים ביחס לרוח, הנקבע על פי צד הסירה שלעברו נושבת הרוח. ב"מפנה שמאלי" הרוח נושבת לעבר דופן שמאל של הסירה וב"מפנה ימני" לעבר דופן ימין שלה.
- אם הרוח נושבת על הסירה מצדה הימני הריהי נעה במפנה ימני (Starboard tack), ואם תשֹב הרוח מצדה השמאלי – תנוע הסירה במפנה שמאלי (Port tack)." (שמואל טנקוס, שיט מפרשים, 1945)
- "במרבית המקרים שנבחן, שתי הסירות שמתקרבות לקו כדי לזנק יהיו במפנה ימני [...]." (אתר איגוד השיט בישראל)
- "(א) כששתי מפרשיות מתקרבות זו לזו עד כדי סכנת התנגשות, תפנה האחת דרך לשניה כאמור להלן: (1) אם שתיהן שטות במפנים שונים, חייבת המפרשית השטה כשהרוח לשמאלה לפנות דרך למפרשית האחרת!" (תקנות הנמלים - מניעת התנגשויות בים, תשל"ז-1977, באתר נבוֹ)
גיזרון עריכה
- 1. מן פ-נ-ה, פָּנָה.
- 2. האקדמיה ללשון העברית, מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013: מפנה שמאלי, מפנה ימני.
צירופים עריכה
- נקודת מפנה
- מפנה המאות
- מפנה שמאלי
- מפנה ימני
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
תוואי ספינת מפרשים ביחס לרוח
ראו גם עריכה
שיט מפרשים
| הפעלת מפרשים: אסף (מפרש) • גלל • הוריד • הניף • העלה • הרתיע • כיוון • משך לאחור • מתח • נשא • פָּרַשׂ • צמצם • צמצם לגמרי • קָפַל • קשר • מיעט תפרושת כיווני הרוח: רוח נגדית (רוח פנים) • רוח קדמית (חדה, קהה) • רוח צד • רוח גבית • רוח מלאה |  |