מטאור

מֶטֶאוֹר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מטאור
הגייה*	meteor
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	שאילה
נטיות	ר׳ מֶטֶאוֹרִים

מטאור

1. עברית חדשה פס אור הנע במהירות בשמי הלילה, שנוצר כתוצאה מחדירת גרם שמים לאטמוספרה של כדור הארץ.

   • ”האסטרונומים סבורים כי לא פחות מארבעים מיליון מטאורים פוגעים יום יום בחלקים העליונים של האטמוספירה.“ ("הארץ", 30 באפריל 1953, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

2. עברית חדשה בהשאלה: אדם שהגיע במהירות למעמד רם ולפרסום.

   • ”הבמאים הגברים הצעירים בישראל הם מטאורים. הצגה אחת טובה, והם בפיסגה. נשים מוכרחות להוכיח את עצמן במשך שנים, גם לעצמן וגם לכל העולם.“ ("דבר", 27 בפברואר 1981, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרון

• מיוונית: metéōros) μετέωρος); הלחם של הבסיסים metá) μετά) – אחרי, וכן aḗr) ἀήρ) – אויר

צירופים

• גשם מטאורים

נגזרות

• מטאורי
• מטאוריט

מילים נרדפות

• כוכב נופל (1)
• כוכב עולה (2)

תרגום

• איטלקית: meteora‏‏‏‏
• אנגלית: meteor‏‏‏‏
• גרמנית: Meteor‏‏‏‏
• ערבית: شهاب‏‏‏‏
• צרפתית: météore‏‏‏‏
• רוסית: метеор‏‏‏‏

ראו גם

• מטאורולוגיה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מטאור

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מטאור