לערך העוסק בפועל מועד -מט ליפול; ראו צורת עבר מעד.

מוֹעֵד עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מועד
הגייה* moed
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ע־ד
דרך תצורה משקל מַקְטֵל
נטיות מוֹעֲדִים, מוֹעַדוֹת. נ"ר מוֹעֲדֵי⁻
  1. זמן מוגדר. עיתוי.
    • ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְֿדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵֿין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹֿת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים“ (בראשית א, פסוק יד)
    • ”אֶת יִצְחָק אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת“ (בראשית יז, פסוק כא)
    • ”וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה“ (שמות יג, פסוק י)
  2. [יהדות] חג.
  3. [יהדות] שמו של השני מששת סדרי המשנה.
  4. לשון המקרא מקום מזומן לפגישה.
    • ”לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה“ (שמות ל, פסוק לו)

גיזרון עריכה

  • השורש י־ע־ד מורה על מיקוד בזמן וגם על יחדות למקום יחד. בכך תואם לשורש ז־מ־ן במובנים זמן וזימן.
  • יתכן שקשור לסורית: סורית: ܥܹܐܕ݂ܵܐ (עֵאדָא) - חג (ומשם לערבית عِيد⁩ (עַיִד)). השוו גם געז: ዕዋዴ (עֵוָדֶ) - מעגל, מחזור. ערבית: عَادَ⁩ (עַאדַ) - לשוב, לחזור (השוו עוד).

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: מועדים

מוּעָד א עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ע־ו־ד ב
דרך תצורה משקל מֻקְטָל
נטיות נ׳ מוּעֶדֶת, ר׳ מוּעָדִים, נ"ר מוּעָדוֹת
  1. לשון חז"ל שהזהירו אותו שלא לעשות רע, שיש לו כבר תקדים בעשיית נזקים. שידוע שעלול להזיק.

גיזרון עריכה

  • מן (העיד) הועד שבמקרא ”וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ“ (שמות כא, פסוק כט)

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

מוּעָד ב עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש י־ע־ד
דרך תצורה משקל מֻקְטָל
נטיות נ׳ מוּעֶדֶת, ר׳ מוּעָדִים, נ"ר מוּעָדוֹת
  1. לשון המקרא מזומן
    • ”וְהִנֵּה שְׁנֵי דּוּדָאֵי תְאֵנִים מוּעָדִים לִפְנֵי הֵיכַל“ (ירמיהו כד, פסוק א)
  2. מכוון
    • אן מועדות פניך?

גיזרון עריכה

  • מן יוּעַד נמצא פעם אחת במקרא במובן זה.

מידע נוסף עריכה

  • המילה המקראית מועדה ”אֵלֶּה הָיוּ עָרֵי הַמּוּעָדָה לְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם לָנוּס שָׁמָּה “ (יהושע כ, פסוק ט) על פי הפרשנים היא שם (תופעה) שנגזר ממוּעָד.

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

ראו גם עריכה