לוֹחֵם עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא לוחם
הגייה* lokhem
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ל־ח־ם
דרך תצורה משקל קוֹטֵל
נטיות ר׳ לוֹחֲמִים; נ׳ לוֹחֶמֶת, נ"ר לוֹחֲמוֹת
  1. אדם המשתתף במאמץ מלחמתי ותפקידו הוא להפעיל אלימות נגד אויב.
    • ”לְדָוִד רִיבָה יְהוָה אֶת-יְרִיבַי לְחַם אֶת-לֹחֲמָי.“ (תהלים לה, פסוק א)
    • ”שָׁאֲפוּ שׁוֹרְרַי כָּל-הַיּוֹם כִּי-רַבִּים לֹחֲמִים לִי מָרוֹם.“ (תהלים נו, פסוק ג)
    • נגן על ארץ המולדת, עד הלוחם האחרון.
  2. בהשאלה: כל אדם המחויב לביצוע אגרסיבי של מטרה כנגד כוחות בעלי רצונות מנוגדים תקיפים.
    • "עקב המשקל הגבוה של לוחמי הסומו, הלחץ הנפשי, ושתיית המשקאות החריפים הרבה, תוחלת החיים הממוצעת של לוחמי סומו נמוכה בכ-10 שנים מהממוצע ביפן." (סומו, ויקיפדיה)
    • כשביקרנו בספרד יצא לנו לראות מופע אכזרי בו לוחם שוורים הרג שור בזירה.
    • רוב גיבורי העל הם גם לוחמי צדק.

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: לוחם


השורש לחם א

השורש ל־ח־ם א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים עריכה

ל־ח־ם א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל לָחַם לוֹחֵם יִלְחַם או יִלְחֹם לְחַם או לְחֹם לִלְחֹם
נִפְעַל נִלְחַם נִלְחָם יִלָּחֵם הִלָּחֵם לְהִלָּחֵם
הִפְעִיל הִלְחִים מַלְחִים יַלְחִים הַלְחֵם לְהַלְחִים
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְלַחֵם מִתְלַחֵם יִתְלַחֵם הִתְלַחֵם לְהִתְלַחֵם

הערות עריכה

  • אין העיצור הגרוני בע' הפועל מחייב נטייה במשקל יִפְעַל בבניין קל עתיד. למשל: יִמְחַק וגם יִמְחֹק. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]