לֶגִיטִימַצְיָה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא לגיטימציה
הגייה* legitimatsya
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. מתן אישור רשמי לדבר כלשהו.
    • מתן לגיטימציה להתאזרחות של ילדי עובדים זרים עלול לפגוע בעתיד בשמירה על רוב יהודִי בישראל.

גיזרון עריכה

  1. מלטינית: legitimus (חֻקִּי).

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה