כַּחַש עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כַּחַש
הגייה* kakhash
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־ח־ש
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ כּחָשים; כַּחַש־, ר׳ כַּחֲשֵי־; כ׳ כַּחֲשו
  1. שקר, ההיפך מאמת, הצגת משהו לא נכון, כאמיתה, שכנוע עצמי בדברי שקר.
    • בבית המשפט, כאשר אתה מעיד, עליך להישמר מדברי כחש ולדבר אך ורק אמת.
    • ”סְבָבֻנִי בְכַחַשׁ אֶפְרַיִם, וּבְמִרְמָה בֵּית יִשְׂרָאֵל; וִיהוּדָה עֹד רָד עִם-אֵל, וְעִם-קְדוֹשִׁים נֶאֱמָן“ (הושע יב, פסוק א)
    • ”הוֹי, עִיר דָּמִים; כֻּלָּהּ כַּחַשׁ פֶּרֶק מְלֵאָה-לֹא יָמִישׁ טָרֶף“ (נחום ג, פסוק א)

גיזרון עריכה

  • מן המקרא.

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

כִּחֵשׁ עריכה

גם כִּחֶשׁ

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כיחש
שורש וגזרה כ־ח־ש
בניין פִּעֵל
  1. דיבר שקר, עסק בשקר, לא הודה על האמת.
    • ”נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן אוֹ בִתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בְגָזֵל[...]אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר“ (ויקרא ה, פסוקים כאכב)
    • ”וְגַם לָקְחוּ מִן הַחֵרֶם וְגַם גָּנְבוּ וְגַם כִּחֲשׁוּ וְגַם שָׂמוּ בִכְלֵיהֶם“ (יהושוע ז, פסוק יא)

גיזרון עריכה

  • שורש מקראי.

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

ראו גם עריכה

מידע נוסף עריכה

הצורה הכחיש מתפרשת לעיתים שיקר כמו כיחש. ולעתים הציג כשקר (דברים אחרים) סָתר. ולפעמים הוכיח כשקר.

כָּחַשׁ גם כִּחֵשׁ עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כחש
שורש וגזרה כ־ח־ש
בניין
  1. בעל חיים שאיבד ממסת השומן שלו.
    • ”בִּרְכַּי כָּשְׁלוּ מִצּוֹם וּבְשָֹרִי כָּחַשׁ מִשָׁמֶן“ (תהלים קט, פסוק כד)
  2. בעל חיים או צמח שאיבד מכוחו, נחלש.
    • ”וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶך וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ“ (דברים לג, פסוק כט)
    • ”כִּי תְאֵנָה לֹֽא תִפְרָח וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה זַיִת “ (חבקוק ג, פסוק יז)

גיזרון עריכה

שורש מקראי לא מצוי. כ.ח.ש (ב)(3 פעמים במקרא) מצוי בחז"ל.

מילים נרדפות עריכה

נגזרים עריכה

מידע נוסף עריכה

בפסוק דברים לג הנ"ל וכן בני נכר יכחשו תהלים יש מפרשים שהוא משורש כחש א ישקרו