יָתֵד עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יתד
הגייה* yated
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש י־ת־ד
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר': יְתֵדוֹת, נ"י: יְתַד־, נ"ר: יִתְדוֹת־
 
יתד לאוהל תקועה באדמה
 
סירת משוטים, על הלזבזת הימנית - יתד משוט
 
גלגל הגה, טלגרף למכונה וצינור דיבור
  1. לשון המקרא מוט מחודד בקצהו אותו תוקעים באדמה כדי לחזק יריעת אוהל או בקיר כדי לתלות עליו דבר מה.
    • ”וַתִּקַּח יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר אֶת יְתַד הָאֹהֶל וַתָּשֶׂם אֶת הַמַּקֶּבֶת בְּיָדָהּ וַתָּבוֹא אֵלָיו בַּלָּאט וַתִּתְקַע אֶת הַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ וַתִּצְנַח בָּאָרֶץ; וְהוּא נִרְדָּם וַיָּעַף וַיָּמֹת.“ (שופטים ד, פסוק כא)
    • ”בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן וְנִגְדְּעָה וְנָפְלָה וְנִכְרַת הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר עָלֶיהָ כִּי יְהוָה דִּבֵּר.“ (ישעיהו כב, פסוק כה)
    • ”הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ אַל תַּחְשֹׂכִי; הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי.“ (ישעיהו נד, פסוק ב)
    • ”הֲיֻקַּח מִמֶּנּוּ עֵץ לַעֲשׂוֹת לִמְלָאכָה, אִם יִקְחוּ מִמֶּנּוּ יָתֵד לִתְלוֹת עָלָיו כָּל כֶּלִי.“ (יחזקאל טו, פסוק ג)
  2. עברית חדשה (ימאות) פין עץ קשה וחזק הקבוע בלזבזת של סירת משוטים, עליו משעינים את המשוט בשעת החתירה.
    • "המשוט מתחבר אל היתד באמצעות עניד (strop) - טבעת חבל המקיפה את המשוט והיתד ומחברת אותם יחד." (הועדה להדרכה ימית שע"י מחלקת הים של הסוכנות היהודית לא"י, ימאות למעשה, 1945)
  3. עברית חדשה (ימאות) כל אחת מידיות גלגל ההגה בספינה; קצות חישורי הגלגל שבהם אוחז ההגאי.
    • "„כל ההגה שמאלה!“ ההגאי לא הזיז אפילו יתד אחת. הוא ידע למה: רב־החובל קאלן ניצב לצדו." (ג'ק לונדון, שוט מערבה. מאנגלית: נמרוד אשל)

מידע נוסף עריכה

 2. ביוונית עתיקה נקרא κλειδός או κλείς, "מַפְתֵחַ" (בלשון חז"ל - "אקלידא", קליד), על שום דמיונו לחפץ זה.[1]

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

   מוט מחודד
   משען משוט
   ידית גלגל ההגה
  • אנגלית: spoke‏‏‏‏

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. L. Casson, Ships and Seamanship in the Ancient World, 1995, p. 46.


השורש יתד

השורש י־ת־ד הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים עריכה

י־ת־ד עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָתַד יוֹתֵד

(ב׳ פעוּל: יָתוּד)

יִיתַד יְתַד לִיתֹד
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל יִתֵּד מְיַתֵּד יְיַתֵּד יַתֵּד לְיַתֵּד
פֻּעַל יֻתַּד מְיֻתָּד יְיֻתַּד -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

יָתַד עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא יתד
שורש וגזרה י־ת־ד, גזרת נפ"יו
בניין פָּעַל (קַל)
  1. נדיר תָּחַב וְתָקַע בְּחָזְקָה יָתֵד.
    • "אֲנִי יוֹתֶדֶת שַׁפְרִיר הֶחָצֵר וְכִיּוֹר לְרַחְצַת יָד וָרגל מִשֵּׁמֶץ." סעדיה הגאון, "שבעתא לשבועות ואזהרות"
    • בטיול של שבט הצופים, הורה המדריך לחניכיו לִיתֹד את יתדות האוהל.

גיזרון עריכה

  • מן "יָתֵד".

ראו גם עריכה


השורש יתד

השורש י־ת־ד הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים עריכה

י־ת־ד עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָתַד יוֹתֵד

(ב׳ פעוּל: יָתוּד)

יִיתַד יְתַד לִיתֹד
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל יִתֵּד מְיַתֵּד יְיַתֵּד יַתֵּד לְיַתֵּד
פֻּעַל יֻתַּד מְיֻתָּד יְיֻתַּד -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל