ימה

יַמָּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ימה
הגייה*	yama
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	י־מ־ם
דרך תצורה	משקל קַטְלָה
נטיות	ר׳ יַמּוֹת; יַמַּת־, ר׳ יַמּוֹת־

ימת אירי, אחת הימות הגדולות בתבל

1. מקוה מים גדול, המוקף יבשה.

   • ”ג' נשים הביאו קיניהן [...] זו שאומרת לימתי סברין מימר שופעת כים אמר לון בימה סכנת“ (ירושלמי, מסכת שקלים – פרק ה, הלכה א)
   • ”תנו רבנן - רוחצים במי גרר [צ"ל: גדר], במי חמתן, במי עסיא ובמי טבריא, אבל לא בים הגדול ולא בימה של סדום שנתכוון לרפואה“ (בבלי, מסכת שבת – דף קט, עמוד א)

מילים נרדפות

• אגם

תרגום

• אוקראינית: озеро‏‏‏‏
• אנגלית: pond‏, mere‏, lake‏, loch‏‏
• אספרנטו: lago‏‏‏‏
• ספרדית: lago‏‏‏‏
• ערבית: بُحَيْرَة‏‏‏‏ (הגייה: בַּחִירַה)
• צרפתית: lac‏, étang‏‏‏‏
• רוסית: пруд‏, озеро‏‏‏‏

מידע נוסף

• בתלמוד ובדברי חז"ל המילה המקראית אגם איננה מופיעה, וים או ימה משמשות כחלופה לה.

ראו גם

• ים

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: ימה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אגמים

יָמָּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ימה
הגייה*	yama
חלק דיבר	תואר־הפועל
מין
שורש
דרך תצורה	ים + ה"א המגמה
נטיות

1. לכיוון הים.

   • ”וַיַּהֲפֹךְ יְהֹוָה רוּחַ-יָם חָזָק מְאֹד וַיִּשָּׂא אֶת-הָאַרְבֶּה וַיִּתְקָעֵהוּ יָמָּה סּוּף...“ (שמות י, פסוק יט)
   • "נְחַלִים זוֹרְמִים הַיַּמָּה / וּבְיָם כָּל דֶּרֶךְ תַּמָּה / גַּם הַשֶּׁמֶשׁ נָמָה שָׁמָּה / אַל תַּגִּיד לִי לָמָּה" (אולי על שפת הים, מאת נורית הירש)
   • "לְפֶתַע הַיַּמָּה הִגַּעְנוּ / אֶל מוּל הַגַּלִּים אָז כָּרַעְנוּ / הָרוּחַ הִמְשִׁיךְ לְבַדּוֹ." (אַתְּ וַאֲנִי וְהָרוּחַ, מאת יורם טהרלב)

2. לכיוון מערב.

   • ”וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה“ (בראשית כח, פסוק יד)

גיזרון

• תוספת של ה"א המגמה למילה יָם. הים התיכון נמצא במערבה של ארץ־ישראל, וכך נתקבלה המשמעות "לכיוון מערבה". ראו גם אָחוֹר. אולם נראה שהמילה מצויה הרבה לפני הולדת העברית,ברובד מצרית-קדומה בהגיית: גִ'/אִ-מֶנְטִי (jmntj) בהוראת:מערבי,ימין (צד). להלן ההרוגליף:

• 2. טור סיני הציע לתקן את הפסוק: ” וַיִּתְּנֵם יְהוָה בְּיַד יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּם וַיִּרְדְּפוּם עַד צִידוֹן רַבָּה וְעַד מִשְׂרְפוֹת מַיִם“ (יהושע יא, פסוק ח), בצורה הזאת: ”וַיִּתְּנֵם יְהוָה בְּיַד-יִשְׂרָאֵל, וַיַּכּוּם, וַיִּרְדְּפוּם עַד-צִידוֹן רַבָּה וְעַד מִשְׂור הנפוֹת מימה“ (יהושע יא, פסוק ח) לפיכך מציע טור סיני ש"נפות מימה" (ממערב), הן: ”נָפוֹת דּוֹר, מִיָּם“ (יהושע יא, פסוק ב).

הדברים נכונים גם לגבי המסופר בספר דברי הימים: ”וַיִּשְׁמַע בֶּן-הֲדַד אֶל-הַמֶּלֶךְ אָסָא וַיִּשְׁלַח אֶת-שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר-לוֹ אֶל-עָרֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּ אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-דָּן וְאֵת אָבֵל מָיִם וְאֵת כָּל-מִסְכְּנוֹת עָרֵי נַפְתָּלִי“ (דברי הימים ב, פסוקים טז – ד), וגם כאן יש לקרוא: ”וַיִּשְׁמַע בֶּן-הֲדַד אֶל-הַמֶּלֶךְ אָסָא וַיִּשְׁלַח אֶת-שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר-לוֹ אֶל-עָרֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּ אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-דָּן וְאֵת אָבֵל מָ-יִמה וְאֵת כָּל-מִסְכְּנוֹת עָרֵי נַפְתָּלִ“ (דברי הימים ב, פסוקים טז – ד) .

צירופים

• ימה וקדמה צפונה ונגבה (2)

מילים נרדפות

• מערבה (1)

ניגודים

• קֵדְמָה (2)
• מזרחה (2)

תרגום

• אנגלית: towards a sea‏‏‏‏ (1)
• אנגלית: westward‏‏‏‏ (2)
• רוסית: на запад‏‏‏‏ (2)

מידע נוסף

• דגש לתפארת הקריאה באות מ"ם.