ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
יורה
|
הגייה* |
yore
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
י־ר־י/ה
|
דרך תצורה |
משקל קוֹטֵל
|
נטיות |
|
- הגשם הראשון בכל חורף בישראל.
- ”וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ; וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ.“ (דברים יא, פסוק יד)
- האדמה היבשה ייחלה לבוא היורה, אך זה בושש לבוא.
- מוצפן בספר יואל בצורה המשובשת - "מורה לצדקה": ”וּבְנֵי צִיּוֹן גִּילוּ וְשִׂמְחוּ בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם כִּי נָתַן לָכֶם אֶת הַמּוֹרֶה לִצְדָקָה וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם מוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן“ (יואל ב, פסוק כג) - וכנראה שהכוונה מרמזת למורה הצדק.
פרשנים מפרשים
עריכה
בתלמוד מוזכרת ברייתא שדורשת את המילה יוֹרֶה בשלוש דרכים:
- ”יורה - שמוֹרה את הבריות להטיח גגותיהן, ולהכניס את פירותיהן, ולעשות כל צרכיהן.“ (בבלי, מסכת תענית – דף ו, עמוד א). כלומר, המילה יוֹרֶה משורש י־ר־ה במובן להורות,בימי קדם נתקשר בהוראת גזרון הפועל "ירה" קרי גשם שעלול להפיל את האבן (גג) או מרסיסיו על יושביו . היורה, הגשם הראשון, מלמד להתארגן לקראת החורף, לשים טיח בגגות, לסתום את נקודות התורפה הרטובות שדרכם יטפטפו הגשמים לבית - התראה ראשונה לקראת החורף. אבן־עזרא (בפירושו לדברים יא, פסוק יד) מפרש את המילה גם כן משורש זה אך במשמעות שונה: "יורה - גשם שיורה על שנה טובה, והוא בתחלת השנה."
- ”שמרוֶה את הארץ ומשקה עד התהום, שנאמר (תהלים סה, פסוק יא): תְּלָמֶיהָ רַוֵּה, נַחֵת גְּדוּדֶהָ, בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה, צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ“ (בבלי, מסכת תענית – דף ו, עמוד א). כלומר, יורה משורש ר־ו־ה - שמרוֶה את התלמים המצפים למטר. כך מפרשים גם רש"י ומצודת ציון את המילה בפירושם לתנ"ך.
- ”יורה - שיורד בנחת ואינו יורד בזעף“ (בבלי, מסכת תענית – דף ו, עמוד א). כלומר, יורה משורש י־ר־ה, מלשון ”יָרֹה יִיָּרֶה“ (שמות יט, פסוק יג), כיריית חץ שאינו מחטיא את המטרה, כדברי רש"י (שם): "שהולך ביושר ואינו נוטה לכאן ולכאן".
קישורים חיצוניים
עריכה
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
יורה
|
הגייה* |
yore
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
י־ר־י/ה א
|
דרך תצורה |
משקל קוֹטֵל
|
נטיות |
ר׳ יוֹרִים; נ׳ יוֹרָה
|
- מי שמשתמש בכלי נשק הפולט חצים, קליעים, פגזים וכיוצא באלה.
- ”וַתִּכְבַּד הַמִּלְחָמָה עַל שָׁאוּל וַיִּמְצָאֻהוּ הַמּוֹרִים בַּקָּשֶׁת וַיָּחֶל מִן-הַיּוֹרִים.“ (דברי הימים א׳ י, פסוק ג)
- ”וַיֹּרוּ הַיֹּרִים לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַעֲבָדָיו הַעֲבִירוּנִי כִּי הָחֳלֵיתִי מְאֹד.“ (דברי הימים ב׳ לה, פסוק כג)
השורש ירה א
|
השורש י־ר־ה א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נל"י/ה וגם לגזרת נפ"יו .
נטיות הפעלים
עריכה
י־ר־ה א
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
יָרָה
|
יוֹרֶה
|
יִירֶה
|
יְרֵה
|
לִירוֹת
|
נִפְעַל
|
נוֹרָה
|
נוֹרֶה
|
יִיָּרֶה
|
הִיָּרֵה
|
לְהִיָּרוֹת
|
הִפְעִיל
|
הוֹרָה (ארכאי)
|
מוֹרֶה
|
יוֹרֶה
|
הוֹרֵה
|
לְהוֹרוֹת
|
הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| |
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
יורה
|
הגייה* |
yora
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
ר׳ יוֹרוֹת; יוֹרַת־, ר׳ יוֹרוֹת־
|
- סיר גדול.
- ”הַנּוֹתֵן צֶמֶר לַצַּבָּע, וְהִקְדִּיחַתּוּ יוֹרָה, נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ.“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק ט, משנה ד)
- ”הֵעִיד מְנַחֵם בֶּן סִגְנַאי עַל מוּסַף הַיּוֹרָה שֶׁל שׁוֹלְקֵי זֵיתִים שֶׁהוּא טָמֵא, וְשֶׁל צַבָּעִים שֶׁהוּא טָהוֹר.“ (משנה, מסכת עדיות – פרק ז, משנה ח)
- ”נִטְּלָה הָאֶמְצָעִית, אִם יָכֹל לִשְׁפּוֹת עָלֶיהָ יוֹרָה גְדוֹלָה, טְמֵאָה.“ (משנה, מסכת כלים – פרק ו, משנה ג)
מילים נרדפות
עריכה
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
יורה
|
הגייה* |
yura
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
|
- התור השני בעידן המזוזואיקון, בלוח הזמנים הגאולוגי. החל לפני כ־208 מיליון שנה ותם לפני כ־145 מיליון שנה, עם תחילת תור הקרטיקון. נחלק לשלוש תקופות: מלם, דוגר וליאס.
- נקרא על שם הרי היורה (Jura) אשר בין צרפת לשוויץ, שבהם נחקרו לראשונה סלעים בני הזמן המוגדר.