יָגֹר עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא יגור
שורש וגזרה י־ג־ר
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא חשש,פחד.
    • וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד כִּי רַב הוּא; וַיָּקָץ מוֹאָב מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל“ (במדבר כב, פסוק ג)
    • ”כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה אֲשֶׁר קָצַף יְהוָה עֲלֵיכֶם לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִוא...“ (דברים ט, פסוק יט)
    • ” אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי - יָבֹא לִי ...“ (איוב ג, פסוק כה)
    • גּוּרוּ לָכֶם מִפְּנֵי חֶרֶבכִּי חֵמָה עֲו‍ֹנוֹת חָרֶב...“ (איוב יט, פסוק כט)
    • "עוּף גּוֹזָל, חֲתֹךְ אֶת הַשָּׁמַיִם, / טוּס לְאָן שֶׁבָּא לְךָ; / רַק אַל תִּשְׁכַּח, יֵשׁ נֶשֶׁר בַּשָּׁמַיִם, / גּוּר לְךָ..." (עוף גוזל, מאת אריק איינשטיין)

גזרון עריכה

  • מקביל לערבית, בהגיית גֲ'אר جَارَ כפועל, בהוראת לדכא ,לעשות רע.
  • מצוי בשומרית שאולה לאכדית בהגיית גור (𒄥) בהוראת להסתובב,עקם,להתעקל. למרות שהפסוק דן בדימויים מהתנהגות החיות ,כנראה שהצירוף המקראי "גורֵי-אריות" אינו דן בצאצאי האריה , אלה מתאר את הכפירים היראים מן האריה הבוגר . ככתוב: ”יַחְדָּ֖ו כַּכְּפִרִ֣ים יִשְׁאָ֑גוּ נָעֲר֖וּ כְּגוֹרֵ֥י אֲרָיֽוֹת' (ירמיהו נא, פסוק לח)

מילים נרדפות עריכה

מידע נוסף עריכה

הפועל "יגור" הוא אחד מחמישה פעלים בודדים ונדירים בעברית הנוטים במשקל "פָעֹל" .

ארבעת הפעלים הנוספים: "יכול", "קטון", "שכול" ו"יקוש" (ללכֹּד, לתפֹּס). כיום היחיד שנותר מדובר בתדירות גבוהה הוא "יכול", היתר נחשבים לספרותיים.

ראו גם עריכה


השורש יגר

השורש י־ג־ר הוא שורש מורכב ממשקל "פָּעֹל" הניטה בזמני העבר והבינוני לפי גזרת נפ"יו ובזמני העתיד והציווי לפי גזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים עריכה

י־ג־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָגֹר יָגוֹר יָגוּר גּוּר -אַיִן-
נִפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הִפְעִיל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הֻפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
פִּעֵל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-