טמא
טָמֵא עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | טמא |
שורש וגזרה | ט־מ־א |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- היה לא טהור.
גיזרון עריכה
- מקור הפועל במקרא.
תרגום עריכה
- אנגלית: to be impure
טָמֵא עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | טמא |
הגייה* | tame |
חלק דיבר | שם־תואר |
מין | זכר |
שורש | ט־מ־א |
דרך תצורה | משקל קָטֵל, צורת בינוני של בניין קל פָּעֵל |
נטיות | נ׳ טְמֵאָה, ר׳ טְמֵאִים |
- שאינו טהור, מחולל.
- ”נדמה לי שמלאך-המות הוא איש טמא ומכשף. הוא השטן, הוא עמלק“ (בין הפטיש לסדן, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסק, בפרויקט בן יהודה)
- בעל־חיים אסור לאכילה לפי התורה.
- ”וְאֶת-הַחֲזִיר כִּי-מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא, וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה, וְהוּא, גֵּרָה לֹא-יִגָּר; טָמֵא הוּא, לָכֶם. “ (ויקרא ז, פסוק יט)
- ”והללו אמרו, שבלי ספק שתה מים מבאר ובלע איזה שרץ טמא, ונטבע השרץ בנשמתו והבאיש אותה…“ (שהשׂמחה במעונו, מאת יצחק ליבוש פרץ, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון עריכה
- מקור המילה במקרא.
נגזרות עריכה
ניגודים עריכה
תרגום משמעות 1 עריכה
תרגום משמעות 2 עריכה
- אנגלית: unfit to eat
- ערבית: نجس, غير حلال
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
ערך בוויקיפדיה: טומאה וטהרה |