טַחַב עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא טחב
הגייה* takhav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ט־ח־ב
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות טְחַב־
  1. לשון חז"ל לחות, רטיבות, ועיפוש המתפתחים בעיקר במקומות סגורים שקרני השמש אינן חודרות אליהם.
    • "משל למה הדבר דומה לרופא שנכנס אצל החולה אמר ליה אל תשתה צונן ואל תשכב בטחב." (ספרא על ויקרא טז ב)
    • ריח מוכר של טחב עלה באפי כשירדתי למרתף.

גיזרון עריכה

  • ערבית: טַחְ'פ, ענן קל (עפ"י מילון אבן שושן המחודש, 2003.)

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

טְחָב עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא טחב
הגייה* tkhav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ט־ח־ב
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות ר׳ טְחָבִים; טְחַב־, ר׳ טְחָבֵי־
 
תקריב של טחב
  1. עברית חדשה צמח נצר קטן, חסר רקמות הובלה, החי ביבשה וזקוק לתנאי לחות להפריה. גדל במקומות לחים, כמו קירות ואבנים. בעל השם המדעי Musci.
    • הטחבים המוריקים הלכו והתפשטו על אבני הכותל העתיק.

גיזרון עריכה

  • מן טַחַב, כי גדל במקומות לחים.
  • ועד הלשון העברית, מילון צמחים (בוטניקה) תר"ץ, 1930.

תרגום עריכה

  • אנגלית: moss‏‏‏‏
  • לטינית: musci‏‏‏‏

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: טחבים
  טקסונומיה בוויקימינים: Bryophytes