חרוץ
חָרוּץ א עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חרוץ |
הגייה* | kharuts |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | ח־ר־ץ |
דרך תצורה | משקל קַטּוּל (תשלום דגש) |
נטיות | נ׳ חָרוּצָה, ר׳ חָרוּצִים, נ"ר חָרוּצוֹת |
- לשון המקרא עושה במרץ וביעילות, בלי להתמהמה, ועם רצון לעזור.
- ”רָאשׁ עֹשֶׂה כַף-רְמִיָּה; וְיַד חָרוּצִים תַּעֲשִׁיר.“ (משלי י, פסוק ד)
- "ואם רואים המון ידים חרוצות / נושאות סלים כבדים עם יין ומצות" (איך יודעים שבא אביב, מאת דתיה בן דור)
- הפועלים החרוצים סיימו במהרה את העבודה.
גיזרון עריכה
- ייתכן כי בהשאלה מן חָרוּץ (ד).
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
ניגודים עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: dilligent
- ערבית: مُجْتَهِد
חָרוּץ ב עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חרוץ |
הגייה* | kharuts |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | ח־ר־ץ |
דרך תצורה | משקל קָטוּל |
נטיות | נ׳ חֲרוּצָה ר׳ חֲרוּצִים נ"ר חֲרוּצוֹת |
- לשון המקרא מלא חריצים.
- ”עַוֶּרֶת אוֹ שָׁבוּר אוֹ-חָרוּץ אוֹ-יַבֶּלֶת אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת לֹא-תַקְרִיבוּ אֵלֶּה לַיהֹוָה וְאִשֶּׁה לֹא-תִתְּנוּ מֵהֶם עַל-הַמִּזְבֵּחַ לַיהֹוָה.“ (ויקרא כב, פסוק כב)
- ”הִנֵּה שַׂמְתִּיךְ לְמוֹרַג חָרוּץ חָדָשׁ בַּעַל פִּיפִיּוֹת תָּדוּשׁ הָרִים וְתָדֹק וּגְבָעוֹת כַּמֹּץ תָּשִׂים.“ (ישעיהו מא, פסוק טו)
- ”הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ כִּי קָרוֹב יוֹם יְהוָה בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ.“ (יואל ד, פסוק יד)
- מכיוון שלחצת בחוזקה עם העפרון, הדף כולו חרוץ.
גזרון עריכה
- בינוני פעול מן חרץ. חילופי צ/ט בין עברית לארמית עם חרוט.
- מופיע בספר עמוס כצירוף מקראי: 'חרוץ-ברזל' בהוראת מורג - ”חֲרֻצוֹת-הַבַּרְזֶל“ (עמוס א, פסוק ג)
מילים נרדפות עריכה
ניגודים עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: furrowed
השורש חרץ | ||
---|---|---|
|
חָרוּץ ג עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חרוץ |
הגייה* | kharuts |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | ח־ר־ץ |
דרך תצורה | משקל קָטוּל |
נטיות | נ׳ חֲרוּצָה, ר׳ חֲרוּצִים, נ"ר חֲרוּצוֹת |
- לשון המקרא סופי, מוחלט.
- ”כִּי אִם-יִהְיֶה עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם שְׁאָר יָשׁוּב בּוֹ כִּלָּיוֹן חָרוּץ שׁוֹטֵף צְדָקָה.“ (ישעיהו י, פסוק כב)
- ”אִם חֲרוּצִים יָמָיו מִסְפַּר-חֳדָשָׁיו אִתָּךְ חֻקָּיו עָשִׂיתָ וְלֹא יַעֲבוֹר.“ (איוב יד, פסוק ה)
- המתמודד הפגין ביצועים מחפירים במשחק, ולכן אין זה פלא שהוא נחל כשלון חרוץ.
גיזרון עריכה
- בינוני פעול מן חרץ
צירופים עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: utter
השורש חרץ | ||
---|---|---|
|
חָרוּץ ד עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חרוץ |
הגייה* | kharuts |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־ר־ץ |
דרך תצורה | משקל קָטוּל |
נטיות |
- לשון המקרא [פיוטי] זהב.
גיזרון עריכה
- בפיניקית 𐤇𐤓𐤑 (חרץ)[1], אוגריתית 𐎕𐎗𐎃 (ח'רץ ḫrṣ)[2], באכדית: "חַרָצוּ" (ḫurāṣu). המילהה הושאלה ליוונית-עתיקה, ומופיעה בתרגום השבעים בצורה: "חְרייזוּס" (χρυσός) במשמעות "זהב" או טובין בעל ערך. מיוונית-עתיקה הושאלה ללטינית בהגיית: קריסנטמום (Chrysanthemum) כהלחם של שתי מילים יווניות: חרסוס (χρυσεος) בהוראת מוזהב + אנטמון (ανθεμον) בהוראת: פרח, משם הועברה לשפות שונות כשם לפרח החרצית.
- השם "חרוץ" המופיע במקרא, נמצא באוצר המילים האוגריתי-כנעני (שירי אוגרית) בצוּרת "ח'רץ", צמד המילים "חרוץ" - "כסף" מופיע בתדירות גבוהה שאינה משאירה מקום לספק אודות קשר המשמעות בינם [3]. להלן דוגמאות:
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ↑ Tomback, Richard - A Comparative Semitic Lexicon of the Phoenician and Punic Languages, page 151.
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition by Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 401
- ↑ משה דוד קאסוטו,"האלה ענת - שירי עלילה כנעניים מתקופת האבות" . ירושלים , הוצאת מוסד ביאליק , שנה תשי"ג 1953, עמ' 24