חלף
חָלַף עריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | חלף |
| שורש וגזרה | ח־ל־ף |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- היה במקום לזמן קצר וכבר איננו.
- איננו כבר. בטל קיומו.
- עבר מחסום אל עברו השני.
- העביר מן המקום את־
גיזרון עריכה
- שורש מקראי משותף עם הארמית. בערבית יש מילים משורש זה כמו "חליף" ו"חִלְף" حلف
צירופים עריכה
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
מידע נוסף עריכה
- בפסוק ”בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש“ (תהלים צ, פסוק ו) לדעת הרד"ק הכוונה התחדש ונולד מהצירוף החליף כח.
תרגום עריכה
- אנגלית: word
ראו גם עריכה
| השורש חלף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
חִלֵּף עריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | חלף |
| שורש וגזרה | ח־ל־ף |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא פשט מעליו בגד ולבש אחר במקומו.
- ”וַיָּקָם דָּוִד מֵהָאָרֶץ וַיִּרְחַץ וַיָּסֶךְ וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו וַיָּבֹא בֵית-יְהוָה וַיִּשְׁתָּחוּ וַיָּבֹא אֶל-בֵּיתוֹ וַיִּשְׁאַל וַיָּשִׂימוּ לוֹ לֶחֶם וַיֹּאכַל.“ (שמואל ב׳ יב, פסוק א)
- ”וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו וַיָּבֹא אֶל פַּרְעֹה.“ (בראשית מא, פסוק יד)
גיזרון עריכה
- מן ח-ל-ף.
| השורש חלף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
חֵלֶף א עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חלף |
| הגייה* | khelef |
| חלק דיבר | מילת יחס, שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ל־ף |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ חֲלָפִים |
- לשון המקרא בתמורה ל־, במקום.
- עברית חדשה חלק חילוף.
- ”יצרני החלפים לרכב תובעים ממשרד התחבורה לחזור בו מהחלטה לבטל תקנה.“ ("מעריב", 28 במאי 1990, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרון עריכה
- 2. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הטלפונאות (תשי"ז), 1957.
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: spare part (2)
חֵלֶף ב עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חלף |
| הגייה* | khelef |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- לשון חז"ל צמח דמוי עשב בעל גבעולים ארוכים, המשמשים לקליעת מחצלות.
- ”מחצלת הקש ושפופרת הקש רבי עקיבא מטמא ורבי יוחנן בן נורי מטהר רבי שמעון אומר אף של פקועות כיוצא בהן מחצלת קנים ושל חלף טהורה.“ (משנה, מסכת כלים – פרק יז, משנה יז)
- ”רְצוֹן אֱנוֹשׁ רָפֶה כִּקנֵה הַחֵלֶף, / עוֹלֶה, יוֹרֵד, מַמרִיא וְשׁוּב נוֹפֵל, / עַד מַחשַׁבְתּוֹ אַחַת תָֹּשבַּר לְאֶלֶף:“ (תֹּפֶת, מאת דנטה אליגיירי, תרגום: זאב ז'בוטינסקי, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון עריכה
פרשנים מפרשים עריכה
- ר' עובדיה מברטנורא על משנה כלים יז יז: חלף – מין עשב הוא ועושים ממנו חלפים ומחצלאות. וקורין לו בערבי חלפ"ה.
צירופים עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: shoot
ראו גם עריכה
| השורש חלף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
חַלָּף עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חלף |
| הגייה* | khalaf |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ל־ף |
| דרך תצורה | משקל קַטָּל |
| נטיות | ר׳ חַלָּפִים (גם חַלַּפוֹת); חַלָּף־, חַלָּפֵי־ (גם חַלָּפוֹת־) |
- סכין לשחיטה.
- ”תֹּאמַר: שׁוֹחֵט וּבוֹדֵק – חֲשָׁשׁ סַכָּנָה בְּחַלָּף; / שֶׁמָּא תֹאמַר: מְלַמֵּד – לֹא אֵדַע צוּרַת אַלָּ"ף.“ (תֹּאמַר אֶהְיֶה רַב, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- ”מלבד זה קבלנו [...] ארבעים ושנים סכינים חלפים לשו"ב [...].“ ("המגיד", 10 בספטמבר 1891, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרון עריכה
- עברית חדשה על פי לשון חז"ל חליף – ”וְהוּא הָיָה נִקְרָא בֵּית הַחֲלִיפוֹת, שֶׁשָּׁם גּוֹנְזִים אֶת הַסַּכִּינִים.“ (משנה, מסכת מידות – פרק ד, משנה ז), ומהמילה היחידאית במקרא מַחֲלָף, ראו שם פרשנות לגיזרון המילה.
תרגום עריכה
- אנגלית: slaughtering knife, sharp knife
- יידיש: שלאכטמעססער