חִלּוֹנִי עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חילוני
הגייה* khiloni
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ח־ל־ל ב
דרך תצורה משקל קִטְלוֹנִי
נטיות ר׳ חִלּוֹנִים או חִלּונִיִּים; נ׳ חִלּוֹנִית, נ"ר חִלּוֹנִיּוֹת
  1. עברית חדשה אדם אשר אינו מקיים אורח חיים דתי.
    • ”ובכלל אין אני מוצא בכל זה אלא שייכות רחוקה לעיקר שלי, כלומר, להכרתי הלאומית החפשית בהווה, שכולה חילונית, אתיאיסטית, אתיאולוגית.“ (בעיתונות ובספרות, מאת יוסף חיים ברנר, בפרויקט בן יהודה)
    • חלק מהתושבים החילוניים בישראל מתלוננים לעתים כי חוקי המדינה כופים אותם לשמור מצוות.
  2. עברית חדשה שאיננו קשור לדת.
    • להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
      רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
  3. לשון חז"ל זר, שאיננו כוהן.
    • ”אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן – מָשָׁל לְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, נִזְדַּמֵּן לוֹ חִלּוֹנִי אֶחָד, אָמַר לוֹ – אֵלֵךְ עִמְּךָ; אָמַר לוֹ – בְּנִי, כֹּהֵן אֲנִי, וּבְדֶרֶךְ טָהוֹר אֲנִי מְהַלֵּךְ, וְאֵין דַּרְכִּי לַהֲלוֹךְ בֵּין הַקְּבָרוֹת – אִם אַתָּה הוֹלֵךְ אִתִּי, מוּטָב; וְאִם לָאו, סוֹף שֶׁאֲנִי מַנִיחֲךָ וְהוֹלֵךְ לִי.“ (ויקרא רבה, פרשה כד, סימן ז)
    • ”זה אינו עונש אלא אם כן מזהיר ומתנה תנאי / חשבון מאה ועשרים בגמרו פָּץ לשאינו חילונַי (יוצר לפרשת בראשית, מאת שמואל בר' הושענא, באתר מאגרים)
    • ”אך למשורר מוחלים הרבה, ובפרט שביאליק חילוני לגמרֵה בהשאלות האלה.“ ('חדשות בספרות אמנות ומדע', מתוך "השקפה", 4/3/1908, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרון עריכה

  • המילה מתועדת בהוראה 3 גם בארמית, כאשר ”וְזָר, לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם“ (במדבר יח, פסוק ד) מתורגם בתרגום אונקלוס : "וְחִילוֹנַי לָא יִקְרַב לְוָתְכוֹן". בתרגומים הארמיים הוא משמש גם בהוראת: אדם זר, שאיננו מוכר, השוו: וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם“ (בראשית מב, פסוק ז) מתורגם בתרגום המיוחס ליונתן: "ואיתעביד בעיניהום כחילונאי". בארמית היא מופיע כשורש ע"ו, ובעברית היא מופיעה כשורש ע"ע.
  • המילה חִלּוֹנַי נגזרה משם העצם חֹל בסיומת התואר ־וֹנַי. מניחים שהצורה חִלּוֹנַי התהוותה כתוצאה מדיסימילציה מהצורה המקורית *חֻלּוֹנַי (והשווּ חִיצוֹן מן *חוּצוֹן - חוּץ + ־וֹן). על אף שהמילה איננה מתועדת בלשון התנאים, בן-ציון גרוס מעריך שהיא משקפת "יצירה ארמית־עברית", כלשונו. לדבריו, הן תנועת החולם שבסיומת (בארמית היינו מצפים לקמץ), הן בידול התנועות שבא בעקבותיה אופייניים יותר ללשון חז"ל, ונראה שגם הבסיס חֹל שממנו נגזרה המילה הוא עברי.[1]
  • בעברית החדשה החליפה המילה את הסיומת הארמית ־וֹנַי במקבילתה העברית ־וֹנִי, וכך קיבלה צורה עברית אופיינית יותר: חִלּוֹנִי. בצורתה זו החלה המילה לשמש במשמעות המודרנית של "שאיננו קשור לדת". לצדה של חִלּוֹנִי התקיימה במשך תקופה מסוימת גם צורת המשנה חֻלּוֹנִי, שנוצרה בעברית החדשה. יוסף קלוזנר הטיף לדבוק בניקוד זה, התואם את נטיית השם חֹל (לדוגמה: חֻלִּין), וראה בצורה חִלּוֹנִי שיבוש.[2] אחרים ציינו שבידול התנועות שהתרחש במילה הארמית רגיל בעברית, וטענו שדווקא הצורה חֻלּוֹנִי זרה לרוח השפה.[3]. הצורה חֻלּוֹנִי נעלמה בסופו של דבר.
היה זה כנראה יוסף חיים ברנר הראשון לתאר חילוני כאדם שאינו מקיים מצוות. כך למשל כתב: "…להכרתי הלאומית החפשית בהוה, שכלה חילונית, אתיאיסטית, אתיאולוגית…" (מתוך "בעיתונות ובספרות" ב, 1910, עמ' 7).

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

1,2

мирской‏‏‏‏ (תעתיק: mirskój)

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: חילונים

הערות שוליים עריכה

  1. בן-ציון גרוס, המשקלים פעלון ופעלן במקרא ובלשון חכמים, ירושלים, תשנ"ד, עמ' 164. וכן הדעה הרווחת, ראו CAL.
  2. יוסף קלוזנר, העברית החדשה ובעיותיה, תל אביב, 1957, עמ' 191.
  3. ראו למשל: יחזקאל קוטשר, מלים ותולדותיהן, ירושלים, תשכ"ה, עמ' 100.


השורש חלל ב

השורש ח־ל־ל ב הוא שורש מגזרת הכפולים.

נטיות הפעלים עריכה

ח־ל־ל ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל נִחַל נִחָל יַחֵל הַחֵל לְהַחֵל
הִפְעִיל הֵחֵל מֵחֵל יַחֵל הַחֵל לְהַחֵל
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל חִלֵּל מְחַלֵּל יְחַלֵּל חַלֵּל לְחַלֵּל
פֻּעַל חֻלַּל מְחֻלָּל יְחֻלַּל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַלֵּל מִתְחַלֵּל יִתְחַלֵּל הִתְחַלֵּל לְהִתְחַלֵּל