חותֶנֶת עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חותנת
הגייה* chotenet
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ח־ת־ן
דרך תצורה משקל קוֹטֶלֶת
נקבה מן חותן
נטיות
  1. לשון המקרא אם־האשה ביחס לבעלהּ.
    • ”אָרוּר שֹׁכֵב עִם-חֹתַנְתּוֹ וְאָמַר כָּל-הָעָם אָמֵן.“ (דברים כז, פסוק כג)
  2. לשון חז"ל אימו של זה שנשואים לו, בין איש ובין אישה.


גיזרון עריכה

  • צורת נקבה מן חותן. נטייה זו של חותן מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.
  • מקור המילה חותן במילה חתן ובפועל להתחתן - זאת לאור המסורת העתיקה שעל פיה חתונה בין שתי משפחות הייתה, למעשה, תוצאה של הסכמה בין החתן לבין אבי־האשה.[1]
    על־אף שמקובל כיום להשתמש גם במילה חם לתיאור קשר זה, החם הוא אבי־הבעל ביחס לאשתו. בלשון המקרא נעשית הפרדה בין חותן וחותנת לחם וחמות, בהתאמה.
    בלשון חז"ל, ככל הנראה בהשפעה ארמית, לא היתה הפרדה בין שני זוגות המונחים הללו. לשון המקרא היא החריגה בהקשר זה, כיוון שברוב השפות אין הפרדה בין צמדי המושגים הללו.[2]

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

  1. חם וחמות, חותן וחותנת, באתר האקדמיה ללשון העברית, 23 ביולי 2015
  2. החתן, הכלה והחותנת, באתר השפה העברית