זַרְזִיף עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זרזיף
הגייה* zarzif
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ז־ר־ז־ף
דרך תצורה משקל קַטִּיל
נטיות
  1. לשון המקרא (משמעות משוערת) זרם מים דליל; גשם קל.
    • ”יֵרֵד כְּמָטָר עַל־גֵּז; כִּרְבִיבִים זַרְזִיף אָרֶץ.“ (תהלים עב, פסוק ו)
    • זרזיפי טל מקיימים את הצמחייה הדלה שבערבה.
    • לאחר שנבנה סכר במבוא נהר הירדן, הצטמקו מימדיו לכדי זרזיפי נחל.

גיזרון עריכה

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא. גם בארמית ”זרזיפי דמיא“ (בבלי, מסכת יומאדף פז, עמוד א)
  • הלחם של "זורר" בהוראת רסס + "זיף"[דרושה הבהרה] במשמעות כסוי . לפיכך הצירוף - "זרזיף ארץ" בהוראת רסס טל או גשם המכסה הארץ.

פרשנים מפרשים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה