זַיִן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זין
הגייה* zayin
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ז־י־ן
דרך תצורה משקל קַיִל
נטיות
  1. לשון חז"ל [מיושן] שם כולל לכלי מלחמה וציד - כלים שנועדו לפגוע בגופו של אדם או בעל־חיים.
    • "(...) ומותר למכור הזין לחיל של בני המדינה, מפני שהן מגינין על ישראל." (הרמב"ם, משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק יב)
    • "אין מוכרים להן לא זיין ולא כלי זיין ואין משחיזין להן את הזיין" (תוספתא/עבודה זרה/ב)
    • ”אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי – אֲמִתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה זַיִן הוּא לִבְעָלֶיהָ.“ (במדבר רבה, פרשה יב, סימן ג)
  2. האות השביעית באלפבית העברי.
    • ”כָּתַב אוֹת אַחַת סָמוּךְ לַכְּתָב, כָּתַב עַל גַּבֵּי כְתָב, נִתְכַּוֵּן לִכְתֹּב חֵית וְכָתַב שְׁנֵי זַיְנִין, [...] פָּטוּר.“ (משנה, מסכת שבתפרק יב, משנה ה)
    • ”וכתבתם שתהא כתיבה תמה: שלא יכתוב אלפין עיינין, עיינין אלפין; [...] ווין יודין, יודין ווין; זיינין נונין, נונין זיינין;“ (בבלי, מסכת שבתדף קג, עמוד ב)
  3. עברית חדשה [עממי] איבר מינו של הזכר.
  4. [סלנג] בהשאלה מן (3): ביטוי של כעס או אכזבה כאשר דבר-מה נכשל, גורם נזק או מטריד.
    • איזה זין, פספסתי את האוטובוס!

גיזרון

  1. "זין" (ככלי נשק) , חדר לארמית מפרסית: ובתקופת בית שני נפוצה תיבה זו גם בקרב דוברי העברית [1] השימוש במשמעות הראשונה והמקורית של המילה, כלי נשק, הולך ופוחת בעשורים האחרונים. כיום היא אינה משמשת בלשון הדיבור, ונדיר למוצאה גם בספרות.
  2. בהשאלה מן (1) ע"ש הדמיון הצורני בכתב העברי העתיק.
  3. תרגום שאילה מיידיש: ראשית הביטוי במילה שוואַנץ כלשון נקייה לאיבר המין. התרגום לעברית: "זנב" בא מאוחר יותר, כיוון שהמילה המקורית כבר נתפסה בוטה כשלעצמה. בסופו של דבר, כשהמילה "זנב" נתפסה כבוטה מדי, החלו לכתוב ז' בלבד, ומכאן נכנס הביטוי לעברית מודרנית. דן אלמגור שאסף עדויות של תלמידי גמנסיה מראשית המאה שעברה מוסר כי הביטוי [דרושה הבהרה]
    • אחת ההיקרויות הקדומות למילה התרחשה בעקבות המתח בין המשכילים לחסידים, באותה עת נשאל יהודה ליב לוין על ידי האדמור ר' (אברהם וינברג (הראשון)) - מדוע מעדיף הוא את חברת המשכילים על פני החסידים? ענה לו יהל"ל, שמפני עזוז מצחם וחוצפתם כלפי זקנים (נגדם מסית סמאל, המשניא את כלל הזקנים בהתחפשותו לזקן ארור) . ציטוט: "הנה חסיד צעיר יאמר לחסיד זקן 'אתה'! ולא ימנע ממנו גם את הכינוי השגור בפי החסידים -זַי..." [2].

צירופים

מילים נרדפות

תרגום

  1. arm‏, weapon‏‏‏‏
  2. zayin‏‏‏‏
  3. dick‏, cock‏‏‏‏

ראו גם

קישורים חיצוניים

  ערך בוויקיפדיה: זין

סימוכין

  1. מאת,נפתלי הרץ טור-סיני (טורטשינר), מלים שאולות בלשוננו /לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה (תרצ"ח) א,ב עמ'11
  2. דוד אסף ישראל ברטל - גלגולו של "זנב",מחצרות החסידים אל הסלנג הישראלי

זִיֵּן

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא זיין
שורש וגזרה ז־י־ןגזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. ציֵד בכלי נשק, סיפק כלי זין.
  2. [סלנג] קיים יחסי מין.
    • "הרמתי מיידלך בכל רחבי עיר / איך שאומרים – אני זיינתי למכביר" (שיר התשובה, מאת עלי מוהר)
    • "ועכשיו ת'אמת / תגידי לי באמת / מי מזיין יותר טוב / אריק או אני?" (אריק, מאת שלומי שבן)
  3. [סלנג] הונה, גרם נזק.
  4. לשון חז"ל עיטר אותיות בתגים.
    • "הכותב צריך להיזהר לזיין ולעשות תגין בראשי אותיות שעטנ"ז ג"ץ" (ספר התרומה, הלכות גיטין, סימן קי"ג)

גיזרון

  1. לשון חז"ל מהשורש העברי ז־ו־ן, במקור גם לספק מזון וצרכים בכלל.

נגזרות

מילים נרדפות

תרגום

קישורים חיצוניים


השורש זין

נטיות הפעלים

ז-י-ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל זִיֵּן מְזַיֵּן יְזַיֵּן זַיֵּן לְזַיֵּן
פֻּעַל זֻיַּן מְזֻיָּן יְזֻיַּן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִזְדַּיֵּן מִזְדַּיֵּן יִזְדַּיֵּן הִזְדַּיֵּן לְהִזְדַּיֵּן

זַיָּן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זיין
הגייה* zayan
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ז־י־ן
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ זַיָּנִים
  1. [סלנג] מי שמרבה לקיים יחסי מין, במיוחד עם בנות זוג רבות.

צירופים

תרגום

ראו גם


סמוכין