הִתְנַכֵּל עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא התנכל
שורש וגזרה נ־כ־ל
בניין הִתְפַּעֵל
  1. פעל או תכנן לגרום רעה בעורמה.
    • ”וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ“ (בראשית לז, פסוק יח)
    • ”הָפַךְ לִבָּם לִשְֹנֹא עַמּוֹ לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו“ (תהלים קה, פסוק כה)
  2. (בשפת הדיבור) היצר צעדיו של אדם. גרם רעות רבות או אי נעימויות, בפרק זמן ארוך.
    • הבוס שלי התנכל אלי במשך כל תקופת עבודתי במפעל.

גיזרון עריכה

שורש מקראי.

פרשנים מפרשים עריכה

המאירי על הפסוק בתהילים הנ"ל מקשר את השורש נכל עם כילוי וכלייה.

מילים נרדפות עריכה

מידע נוסף עריכה

  • בבראשית לז היה נכון יותר לכתוב ויתנכלו בו או ויתנכלו לו (מדרש שכל טוב)

נגזרות עריכה


השורש נכל

השורש נ־כ־ל הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים עריכה

נ־כ־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָכַל נוֹכֵל
נִפְעַל -אין-
הִפְעִיל -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל נִכֵּל מְנַכֵּל יְנַכֵּל נַכֵּל לְנַכֵּל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַכֵּל מִתְנַכֵּל יִתְנַכֵּל הִתְנַכֵּל לְהִתְנַכֵּל

ראו גם עריכה