הִתְנוֹדֵד עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא התנודד
שורש וגזרה נ־ו־ד, גזרת נע"ו/י
בניין התפעל


  1. הִתְנוֹעֵעַ, הִטַּלְטֵל וְאִבֵּד מִיַּצִּיבוּתוֹ.
    • הַסּוּסִים הַקְּטַנִּים/ הֲלוּ כִּשְׂטָנִים/ וְהַסּוּס הַגָּדוֹל/ הִתְנוֹדֵד וַיִּפֹּל..." "אַבָּא נִלְחָם לַחֹפֶשׁ", נתן אלתרמן
    • ”נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכּוֹר, וְהִתְנוֹדְדָה כַּמְּלוּנָה...“ (ישעיהו כד, פסוק כ)
  2. לשון המקרא נֶחֱרַד וְהִצְטַעֵר בַּאֲשֵׁר לְ-.
    • ”שָׁמוֹעַ שָׁמַעְתִּי, אֶפְרַיִם מִתְנוֹדֵד, יִסַּרְתַּנִי וָאִוָּסֵר...“ (ירמיהו לא, פסוק יז)

גיזרון עריכה

  • מן המקרא.

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ראו גם עריכה


השורש נוד

השורש נ־ו־ד הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים עריכה

נ־ו־ד עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָד נָד או נֵד יָנוּד נוּד לָנוּד
נִפְעַל
הִפְעִיל הֵנִיד מֵנִיד יָנִיד הָנֵד לְהָנִיד
הֻפְעַל הוּנַד מוּנָד יוּנַד -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל נוֹדַד מְנוֹדָד יְנוֹדַד -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנוֹדֵד מִתְנוֹדֵד יִתְנוֹדֵד הִתְנוֹדֵד לְהִתְנוֹדֵד

הערה עריכה

  • בבניין קל, בזמן ההווה, השורש נו"ד ניטה גם לפי משקל "פָּעֵל" (כמו הפעלים: מֵת, עֵר): נֵד קָצִיר“ (ישעיהו יא, פסוק יז).