הֵפִיק עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הפיק
שורש וגזרה פ־ו־ק
בניין הִפְעִיל
  1. לשון המקרא הוציא.
    • וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ, וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה תַּשְׂבִּיעַ; וְזָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹרֶךָ, וַאֲפֵלָתְךָ כַּצָּהֳרָיִם.“ (ישעיהו נח, פסוק י)
    • ”מְזָוֵינוּ מְלֵאִים, מְפִיקִים מִזַּן אֶל־זַן; צֹאונֵנוּ מַאֲלִיפוֹת מְרֻבָּבוֹת, בְּחוּצוֹתֵינוּ.“ (תהלים קמד, פסוק יג)
  2. לשון המקרא הוציא לפועל.
    • ”אַל־תִּתֵּן יְהוָה, מַאֲוַיֵּי רָשָׁע; זְמָמוֹ אַל־תָּפֵק, יָרוּמוּ סֶלָה.“ (תהלים קמ, פסוק ט)
  3. לשון המקרא הוציא (תועלת, הנאה, לקח, דבר מה) מן, השיג, קיבל מן, גזר מן.
  4. עברית חדשה הוציא (מוצר, חומר) מן, ייצר (מוצר, סרט, דבר מה).
  5. עברית חדשה הוציא לאור (אירוע, הצגה), היה אחראי לייצור או ביצוע של דבר מה.
    • הפקת את האירוע בצורה מושלמת.
    • מי שהפיקה את האלבום הנוכחי הייתה שותפה לדרך בתחילת הקרירה.

גיזרון עריכה

  • המשמע הכללי של השורש פ־ו־ק הוא 'יצא'[2], או 'הוציא' בבניין הפעיל, וכל המשמעים לעיל נזגרים מרעיון זה.
  • השורש גם קיים בפיניקית 𐤐𐤒 (פק) 'יצא' ונפוץ בארמית בצורה נ-פ-ק 'יצא' ”אַרְיוֹךְ רַב טַבָּחַיָּא דִּי מַלְכָּא דִּי נְפַק לְקַטָּלָה לְחַכִּימֵי בָּבֶל“ (דניאל ב, פסוק יד) = "אריוך, רב הטבחים של המלך, שיצא כדי לקטול את חכמי בבל". שורש ארמי זה הושאל בעברית חדשה: ניפק, להנפיק.
  • קיים גם במקרא שורש פ-ו-ק אחר[3], שמשמעו הכללי 'זעזע, רעד', קשור אל פקק ופקפק[4] (משם פִּקְפֵּק 'היסס'): ראו פק.

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

מידע נוסף עריכה

  • נפתלי הרץ טור-סיני חיווה דעתו על כך ששיוך ו"חילוף" שורש נ-פ-ק שהוראתו נסובה סביב הוראת "יצא" (הפיק - הוציא) , עם שורש פ-ו-ק בהוראת עלה,נשא (הפיק - העלה) מקורה במְשׁוּגַה-עממית, שכן תיבת "פוק" فوق כבר היתה קיימת במצבת אוצר המילים בערבית בהוראה זו, ומלפני עידן העברית החדשה [5]. לפיכך הפסוק ”וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ, וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה תַּשְׂבִּיעַ“ (ישעיהו נח, פסוק י) , ר"ל - שא (=תפק=תחפוץ) לרעב נפשך (...כי נפש מעונה תשפיע על רצון שמיים).

ראו גם עריכה

סמוכין עריכה

  1. עיתון הארץ, 2008.
  2. Gesenius' Hebrew-Chaldee Lexicon: 6329.
  3. Gesenius' Hebrew-Chaldee Lexicon: 6328.
  4. מילון קליין.
  5. מאת,נפתלי הרץ טור-סיני (טורטשינר), מלים שאולות בלשוננו /לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה (תרצ"ז) ב,ח