העז

אין לבלבל ערך זה עם הערך העיז.

הֵעֵז עריכה

היה לנחשוני, הפגין עוז ואומץ לב.
- ”וְהֶחֱזִיקָה בּוֹ, וְנָשְׁקָה לּוֹ; הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ.“ (משלי ז, פסוק יג)
- ”נַכֶּה וְנָשׁוּב וְנַכֶּה עוֹד וְהִיא תָעֵז / פָּנִים, כְּהָעֵז פְּנֵי אִשָּׁה מְנָאֶפֶת...“ (נִגְלֵית יְשָׁרָה, מאת שמואל הנגיד, בפרויקט בן יהודה)
- "אֵיךְ זֶה שֶׁכּוֹכָב אֶחָד לְבַד מֵעֵז, אֵיךְ הוּא מֵעֵז, לְמַעַן הַשֵּׁם? כּוֹכָב אֶחָד לְבַד; אֲנִי לֹא הָיִיתִי מֵעֵז; וֲאֲנִי, בְּעֶצֶם, לֹא לְבַד." (אֵיךְ זֶה שֶׁכּוֹכָב, מאת נתן זך)
- "רָצִיתִי לָךְ לוֹמַר אָהַבְתִּי, אָהַבְתִּי וְנִגְמַר / אַךְ לֹא הֵעַזְתִּי גַּם כְּשֶׁהָיָה כְּבָר מְאֻחָר" (הַפֶּרַח בְּגַנִּי, מאת אביהו מדינה)

הפועל מופיע פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים מספר משלי.

באכדית , בכתובות המלכותיות של תגלת פלאסר III, ובנו שלמנאסר V , מצוי כשם תואר : "אֶזּוּ" ezzu, נכתב כ- ez)-zu, ez-zu-ti), במשמעות "חימה" ^[1].

בקרב דוברי עברית רבים קיים בלבול רווח בין הפעלים "הֵעִיז" ו"הֵעֵז", אך יש לעשות הפרדה מוחלטת בין שניהם.

הפועל "הֵעִיז"-שורשו ע־ו־ז, גזרתו היא גזרת נע"ו/י ומשמעותו לתפּוס מחסה או מקלט, להתחבא מפני סכנה, לפי הפסוק המקראי: ”שְׂאוּ-נֵס צִיּוֹנָה, הָעִיזוּ אַל-תַּעֲמֹדוּ: כִּי רָעָה, אָנֹכִי מֵבִיא מִצָּפוֹן-וְשֶׁבֶר גָּדוֹל.“ (ירמיהו ד, פסוק ו)
הפועל "הֵעֵז"-שורשו ע־ז־ז, גזרתו היא גזרת הכפולים ומשמעותו להחצין / להפגין אומץ, קור-רוח, אומץ-לבב, לפי הפסוק המקראי: ”הֵעֵז אִישׁ רָשָׁע בְּפָנָיו; וְיָשָׁר, הוּא יָכִין דַּרְכּוֹ.“ (משלי כא, פסוק כט)

השורש ע־ז־ז הוא שורש הניטה בבניין התפעל על-דרכה של גזרת השלמים, יתר הבניינים ניטים על-דרכה של גזרת הכפולים.

↑ THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny עמ'-7