הֵנִיד עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הניד
שורש וגזרה נ־ו־ד, גזרת נע"ו/י
בניין הפעיל


  1. הֵזִיז אָנֶה וָאָנָה, עָשָׂה שֶׁיָּנוּד.
  2. לשון המקרא הִרְחִיק, גָּרַם לַעֲזִיבָה מִמָּקוֹם.
    • ”וְלֹא אֹסִיף לְהָנִיד רֶגֶל יִשְׂרָאֵל מִן-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם...“ (מלכים ב׳ כא, פסוק ח)
  3. [דקדוק] בִּטֵּא בִּשְׁוָא נָד (נָע).

גיזרון עריכה

  • במקרא רק במשמעות השנית.

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

ראו גם עריכה

השורש נוד

השורש נ־ו־ד הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים עריכה

נ־ו־ד עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָד נָד או נֵד יָנוּד נוּד לָנוּד
נִפְעַל
הִפְעִיל הֵנִיד מֵנִיד יָנִיד הָנֵד לְהָנִיד
הֻפְעַל הוּנַד מוּנָד יוּנַד -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל נוֹדַד מְנוֹדָד יְנוֹדַד -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנוֹדֵד מִתְנוֹדֵד יִתְנוֹדֵד הִתְנוֹדֵד לְהִתְנוֹדֵד

הערה עריכה

  • בבניין קל, בזמן ההווה, השורש נו"ד ניטה גם לפי משקל "פָּעֵל" (כמו הפעלים: מֵת, עֵר): נֵד קָצִיר“ (ישעיהו יא, פסוק יז).