הֲלָכָה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא הלכה
הגייה* halakha
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ה־ל־ך
דרך תצורה משקל קְטָלָה
נטיות הִלְכַת־; ר׳ הֲלָכוֹת, הִלְכוֹת־ [1]
  1. לשון חז"ל [יהדות] כינוי להוראה של ספרי היסוד של היהדות האורתודוקסית. ברוב הפעמים הכוונה לכתוב בשולחן ערוך והפוסקים השונים שאחריו.
    • ”רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, כָּל שֶׁכָּלָה מִינוֹ מִן הַשָּׂדֶה, יְבַעֵר מִינוֹ מִן הֶחָבִית, וַהַלָכָה כִדְבָרָיו.“ (משנה, מסכת שביעיתפרק ט, משנה ה)
    • ”אִם אֵינוֹ מַכִּיר, אוֹ שֶׁאֵינוֹ בָקִי בַהֲלָכָה, וְאָמַר, שְׁבִיתָתִי בִמְקוֹמִי, זָכָה לוֹ מְקוֹמוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ.“ (משנה, מסכת עירוביןפרק ד, משנה ח)
    • הִלְכוֹת שַׁבָּת חֲגִיגוֹת וְהַמְּעִילוֹת, הֲרֵי הֵם כַּהֲרָרִים הַתְּלוּיִין בְּשַׂעֲרָה, שֶׁהֵן מִקְרָא מֻעָט וַהֲלָכוֹת מְרֻבּוֹת“ (משנה, מסכת חגיגהפרק א, משנה ח)
    • ”הַלּוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד, אוֹ הֲלָכָה אַחַת, אוֹ פָסוּק אֶחָד, אוֹ דִבּוּר אֶחָד, אוֹ אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁצָּרִיךְ לִנְהָג בּוֹ כָבוֹד.“ (משנה, מסכת אבותפרק ו, משנה ג)
  2. לשון חז"ל דבר ידוע.
  3. [יהדות] כינוי לכלל הדינים והמצוות שיהודי דתי או חרדי חייב לנהוג בהם.

גיזרון עריכה

המילה גזורה מהשורש ה-ל-ך. כלומר: כיון שמה שהיא הלכה מחוייבים - ע"פ היהדות - לקיים וללכת (היינו: להתנהג) על פיה לכן היא המוליכה את האדם ומכאן - הלכה.

צירופים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: הלכה


השורש הלך

השורש ה/י־ל־ך ניטה על דרך גזרת נפ"יו בבניינים הפעיל והופעל, וכן בציווי, עתיד ושם הפועל של בניין קל. יתר ההטיות נעשות על דרך גזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית תנועה מעבר ממקום אל מקום
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעלים עריכה

ה/י־ל־ך עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל הָלַךְ הוֹלֵךְ יֵלֵךְ לֵךְ לָלֶכֶת או לֵילֵךְ
נִפְעַל נֶהֱלַךְ נֶהֱלָךְ יֵהָלֵךְ הֵהָלֵךְ לְהֵהָלֵךְ
הִפְעִיל הוֹלִיךְ מוֹלִיךְ יוֹלִיךְ הוֹלֵךְ לְהוֹלִיךְ
הֻפְעַל הוּלַךְ מוּלָךְ יוּלַךְ -אין- -אין-
פִּעֵל הִלֵּךְ מְהַלֵּך יְהַלֵּך הַלֵּךְ לְהַלֵּךְ
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְהַלֵּךְ מִתְהַלֵּךְ יִתְהַלֵּךְ הִתְהַלֵּךְ לְהִתְהַלֵּךְ

הערות עריכה

  • בבניין הפעיל- המטה לפי "הֵילִיךְ" (בלא כיווץ דיפתונג)-איננו משתבש, מאחר שמזדמנת במקרא פעם אחת צורה זו: ”וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה, הֵילִיכִי אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִקִהוּ לִי...“ (שמות ב, פסוק ט)
  • בבניין קל- השורש ה-ל-ך ניטה בֶּעתיד גם על-דרך השלמים (וזוהי דרך גם לצורת הציווי): יַהֲלֹךְ, תַּהַלְכִי, תַּהֲלֹכְנָה וכו'...
  • הפועל הלך הוא אחד ממספר פעלים יוצאי דופן בשפה העברית, שלהם צורת הטיה שונה ומורכבת (כמו הפעלים נתן,יכל,יגר,לקח,יהב,נגש ועוד...).

הערות שוליים עריכה

  1. המילה "הֲלָכָה" וכן גם המילה "אֲמָרָה"- הן היחידות במשקל "קְטָלָה" שתונענה בחיריק במשקל זה כאשר פה"פ גרונית.