הִכָּה עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הכה
שורש וגזרה נ־כ־י/ה
בניין הִפְעִיל
  1. הניף, בדר"כ את ידו, עם כלי אחוז בה או לאו- והטיח בגוף בדר"כ בהפעלת כוח.
  2. הביא נזק, כליון או מוות.
    • וַיַּךְ גַּפְנָם וּתְאֵנָתָם וַיְשַׁבֵּר עֵץ גְּבוּלָם“ (תהלים קה, פסוק לג)
    • הַכֵּה תַכֶּה אֶת יֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִיא לְפִי חָרֶב הַחֲרֵם אֹתָהּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ“ (דברים יג, פסוק טז)
    • ”בְּיוֹם הַכֹּתִ֤י כָל־בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי אֹתָם לִי“ (במדבר ח, פסוק יז)
    • ”הוּא הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִיאֵל מוֹאָב וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת הָאֲרִי בְּתוֹךְ הַבּוֹר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג“ (דברי הימים א׳ יא, פסוק כב)
    • ”וַיֹּאמְרוּ תְּנִי אֶת מַכֵּה אָחִיו וּנְמִתֵהוּ בְּנֶפֶשׁ אָחִיו אֲשֶׁר הָרָג“ (שמואל ב׳ יד, פסוק ז)
    • ”וַיִּשְׁמַע הָעָם הַחֹנִים לֵאמֹר קָשַׁר זִמְרִי וְגַם הִכָּה אֶת הַמֶּלֶךְ וַיַּמְלִכוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶת עָמְרִי“ (מלכים א׳ טז, פסוק טז)
    • ”וּבָא וְהִכָּה אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר לַמָּוֶת לַמָּוֶת וַאֲשֶׁר לַשְּׁבִי לַשֶּׁבִי וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב לֶחָרֶב“ (ירמיהו מג, פסוק יא)
  3. לשון חז"ל (משמעות משוערת) השמיע קולו למרחק רב[1].

גיזרון עריכה

  • מילה מקראית. משמעות 1 פחות מצויה במקורות ולאור משמעותו הרחבה של השורש נראה שהיא השאלה ממשמעות 2 העיקרית -לשון חסרון כליון.

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

מובאות נוספות עריכה

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. לא מצוי במובן זה. במובאה זו מפרשים שמתייחס לאדם בקולו או לחליל.ראו גם הכה גלים ניב בימינו בעל משמעות קרובה
השורש נכה

השורש נ־כ־ה הוא שורש מורכב המשתייך גם לגזרת חפ"נ וגם לגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים עריכה

נ־כ־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
נִפְעַל נִכָּה נִכֶּה יִנָּכֶה הִנָּכֵה לְהִנָּכוֹת
הִפְעִיל הִכָּה מַכֶּה יַכֶּה הַכֵּה לְהַכּוֹת
הֻפְעַל הֻכָּה מֻכֶּה יֻכֶּה -אין- -אין-
פִּעֵל נִכָּה מְנַכֶּה יְנַכֶּה נַכֵּה לְנַכּוֹת
פֻּעַל נֻכָּה מְנֻכֶּה יְנֻכֶּה -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַכָּה מִתְנַכֶּה יִתְנַכֶּה הִתְנַכֵּה לְהִתְנַכּוֹת

הֻכָּה עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הוכה
שורש וגזרה נ־כ־י/ה
בניין הֻפְעַל
  1. קיבל מכות ממישהו או שניחתה עליו צרה.
    • ”וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה אֶת הַמִּדְיָנִית זִמְרִי בֶּן סָלוּא “ (במדבר כה, פסוק יד)
    • ”וְהִנֵּה עֲבָדֶיךָ מֻכִּים וְחָטָאת עַמֶּךָ“ (שמות ה, פסוק טז)
    • ”עַל מֶה תֻכּוּ עוֹד תּוֹסִיפוּ סָרָה כָּל רֹאשׁ לָחֳלִי וְכָל לֵבָב דַּוָּי“ (ישעיהו א, פסוק ה)
    • הֻכָּה אֶפְרַיִם שָׁרְשָׁם יָבֵשׁ פְּרִי בַל יַעֲשׂוּן“ (הושע ט, פסוק טז)
    • ”בָּא אֵלַי הַפָּלִיט מִירוּשָׁלַ‍ִם לֵאמֹר הֻכְּתָה הָעִיר“ (יחזקאל לג, פסוק כא)
    • ” וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה“ (ישעיהו נג, פסוק ד)

גיזרון עריכה

  • צורת הסביל של הִכָּה לעיל. במקרא פעם אחת בכתיב מלא: הוּכָּה כָעֵשֶֹב ויבש לבי כי שכחתי מאכול לחמי“ (תהלים קב, פסוק ה).

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ראו גם עריכה