הִזְהִיר א עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הזהיר
שורש וגזרה ז־ה־ר
בניין הִפְעִיל
  1. העיר למען הבאת תשומת לב, והודיע על סכנה העלולה לקום אלמלא כן.
    • וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת-הַחֻקִּים וְאֶת-הַתּוֹרֹת וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת-הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת-הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן.“ (שמות יח, פסוק כ)
    • ”וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר-לוֹ אִישׁ-הָאֱלֹהִים וְהִזְהִירוֹ וְנִשְׁמַר שָׁם לֹא אַחַת וְלֹא שְׁתָּיִם.“ (מלכים ב׳ ו, פסוק י)
    • ”וּבְשׁוּב צַדִּיק מִצִדְקוֹ וְעָשָׂה עָוֶל וְנָתַתִּי מִכְשׁוֹל לְפָנָיו הוּא יָמוּת כִּי לֹא הִזְהַרְתּוֹ בְּחַטָּאתוֹ יָמוּת וְלֹא תִזָּכַרְןָ צִדְקֹתָו אֲשֶׁר עָשָׂה וְדָמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ.“ (יחזקאל ג, פסוק כ)
    • ”וְכָל-רִיב אֲשֶׁר-יָבוֹא עֲלֵיכֶם מֵאֲחֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵיהֶם, בֵּין-דָּם לְדָם בֵּין-תּוֹרָה לְמִצְוָה לְחֻקִּים וּלְמִשְׁפָּטִים, וְהִזְהַרְתֶּם אֹתָם, וְלֹא יֶאְשְׁמוּ לַיהוָה וְהָיָה-קֶצֶף עֲלֵיכֶם וְעַל-אֲחֵיכֶם; כֹּה תַעֲשׂוּן, וְלֹא תֶאְשָׁמוּ.“ (דברי הימים ב׳ יט, פסוק י)

גיזרון עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה

הִזְהִיר ב עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הזהיר
שורש וגזרה ז־ה־ר
בניין הִפְעִיל
  1. היה בהיר, הפיץ אור.
    • ”וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד.“ (דניאל יב, פסוק ג)
    • "בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, כְּזהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים." (אל מלא רחמים)
    • ”מִתַּחַת לַסֶּלַע צוֹמַחַת לְפֶלֶא / רַקֶּפֶת נֶחְמֶדֶת מְאוֹד, / וְשֶׁמֶש מַזְהֶרֶת נוֹשֶׁקֶת, עוֹטֶרֶת, / עוֹטֶרֶת לָהּ כֶּתֶר וָרֹד!“ (רַקֶּפֶת , מאת לוין קיפניס בזֶמֶרֶשֶׁת)
    • "כאן נסלסל במלוא גרוננו / בחרוזים המזהירים / לחם עוני זה חלקנו / כי אין שכר למשוררים." (שיר השוק, מאת נעמי שמר)
    • המצב לאחרונה לא כזה מזהיר.

גיזרון עריכה

  • גזירת פועל מן זוהר. הפועל בפירוש זה מופיע פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה