הֶדְיוֹט עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא הדיוט
הגייה* hedyot
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ הֶדְיוֹטוֹת
  1. אדם שאינו בקיא בנבכי נושא מסוים.
    • ”עוֹשִׂין מַעֲקֶה לַגַּג וְלַמִּרְפֶּסֶת מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט, אֲבָל לֹא מַעֲשֵׂה אֻמָּן.“ (משנה, מסכת מועד קטןפרק א, משנה י)
    • ”מִצְוַת חֲלִיצָה בִּשְׁלֹשָׁה דַיָּנִין, וַאֲפִלּוּ שְׁלָשְׁתָּן הֶדְיוֹטוֹת.“ (משנה, מסכת יבמותפרק יב, משנה א)
    • ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֶחָד כּוֹתֵב לַנָּשִׂיא וְאֶחָד כּוֹתֵב לַהֶדְיוֹט; מַה בֵּין כּוֹתֵב לַנָּשִׂיא לְכוֹתֵב לַהֶדְיוֹט, שֶׁהַכּוֹתֵב לַנָּשִׂיא אֵינוֹ צָרִיךְ לְזַכּוֹת.“ (משנה, מסכת נדריםפרק ה, משנה ה)

גיזרון עריכה

  • לשון חז"ל מיוונית: idiṓtēs) ῐ̓δῐώτης); מבסיס ídios) ἴδιος) – פרטי והסיומת ṓtēs) -ώτης-) לשיוך; מקיימת כפילות עם אידיוט שנשאלה בעברית החדשה.

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה