הביס
הֵבִיס עריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | הביס |
| שורש וגזרה | ב־ו־ס |
| בניין | הִפְעִיל |
- הביא לכשלון מוחלט של הצד שמנגד.
- ”בשנות ה־60 של המאה ה־1 לפסה“נ הביס הצבא הרומי בראשות פומפיוס את האימפריה הסלווקית, הגיע מסוריה לארץ־ישראל וכבש אותה.“ (הזרמים והמחלוקות בתקופת הבית השני, מאת רחל אליאור, בפרויקט בן יהודה)
- "לוחם הג׳ודו הישראלי הביס את הלוחם הנורווגי."
גיזרון עריכה
- נגזר לאחור מן הוּבָס ”כפגר מובס“ (ישעיהו יד, פסוק יט)
- במקרא כפועל קל בָּס ”צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו“ (תהלים מד, פסוק ו)
- המשמעות היא לשון הפלא לארץ ורמיסה כמו בוסס,בסה.
צירופים עריכה
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
ניגודים עריכה
תרגום עריכה
ראו גם עריכה
| השורש בוס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|