הַ־ּ עריכה

  1. ה' היידוע: תחילית לציון דבר ספציפי מתוך שאר בני מינו.
    • ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי-כֵן.“ (בראשית א, פסוק ט)

גיזרון עריכה

  • יש הסוברים כי קיים דמיון ליידוע בערבית ٱلـ (אַלְ־) אשר ה־ל' בו מידמה לעיצור הלשוני הבא אחריה. בארמית היידוע הוא ־ָא.

צירופים עריכה

ניגודים עריכה

מידע נוסף עריכה

  1. כיוון שהניקוד היסודי של ה' יידוע הוא בפתח והיא מוסרת דגש למילה אשר היא 'מיידעת', אז נבחן אם המילה המיודעת פותחת באחת מהאותיות הגרוניות, שאזי ניקודה יושפע באופן זה:
    • כשהמילה מתחילה באות א', ר' או ע' בלתי־קמוצה ניקודה משתנה לקמץ, למשל: ”...וּבְכָל-חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ.“ (בראשית א, פסוק כח)
    • כשהמילה מתחילה באות ה' או ח' בלתי־קמוצות – ניקודה נשאר פתח.
    • כשהמילה מתחילה באות ה', ח' או ע' קמוצות ובלתי־מוטעמות – ניקודה משתנה לסגול, למשל: ”...וְהֶעָנָן מָלֵא אֶת-הֶחָצֵר הַפְּנִימִית.“ (יחזקאל י, פסוק ד)
    • כשהמילה מתחילה באות ה' או ח' קמוצות ומוטעמות – ניקודה משתנה לקמץ.
  2. כאשר אותיות השימוש בכ"ל קודמות ל־ה' הידיעה – הן אלו מקבלות את ניקודה.
    • גם ניקוד המילה מה זהה לניקודה של ה' הידיעה.
  3. ה' היידוע נגררת לצורך התאם ללוואי שם־העצם (גם אם שם העצם המקורי הוא שם פרטי, ש־ה' היידוע לא נצמדת אליו); כאשר הלוואי הוא פועל בבינוני, ה' היידוע נרדפת לש' הזיקה.

תרגום עריכה

   שפות עם יידוע
  • אינדונזית: si‏, sang‏, itu
  • איטלקית: li‏‏‏‏
  • אירית: an‏‏‏‏
  • אנגלית: the‏‏‏‏
  • אספרנטו: la‏‏‏‏
  • גרמנית: der‏, die‏, das
  • הולנדית: de‏‏‏‏
  • הונגרית: a‏, az‏‏‏‏
  • יוונית: ‏‏‏‏
  • יידיש: דער‏, די‏, דאָס
  • מלטית: il‏‏‏‏
  • נורווגית: -en‏, det‏‏‏‏
  • סווהילית: ya‏‏‏‏
  • ספרדית: el‏‏‏‏
  • ערבית: أل‏‏‏‏ (תעתיק: אֲל)
  • פורטוגלית: o‏‏‏‏
  • צרפתית: le‏‏‏‏
  • רומנית: -ul‏, cel‏‏‏‏
  • שוודית: -en‏, den‏‏‏‏
   שפות ללא יידוע
  • אוקראינית
  • אסטונית
  • גרוזינית
  • הודית
  • וייטנמית
  • טורקית
  • יפנית
  • לטינית
  • ליטאית
  • מונגולית
  • מלאית
  • סלובנית
  • סלובקית
  • סרבו־קרואטית
  • פולנית
  • פינית
  • פרסית
  • קוריאנית
  • קזחית
  • רוסית
  • תאילנדית

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: ה' הידיעה

על מקורה של הֵא הַיְּדִיעָה], הארץ.

הֲ־ עריכה

  1. תחילית לציון שאלה (שתשובתה חיובית או שלילית).
    • ”וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-קַיִן, אֵי הֶבֶל אָחִיךָ; וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי?“ (בראשית ד, פסוק ט)
    • ”...וְהִנֵּה-אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדּוֹ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ; וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ, הֲלָנוּ אַתָּה אִם-לְצָרֵינוּ?“ (יהושע ה, פסוק יג)
    • הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם, יַחְדָּו; בִּלְתִּי, אִם נוֹעָדוּ?“ (עמוס ג, פסוק ג)
    • הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, רְחוֹקִי שֶׁלִּי, / הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ?“ (זמר נוגה, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון עריכה

  • כאן יש לכתוב את מקור המילה או הצרף.

צירופים עריכה

תרגום עריכה

מידע נוסף עריכה

  • בגלל היותה מנוקדת בשווא, לפני אות שוואית נופל החטף. גם לפני אות גרונית (אהח"ע, לא ר') בלתי קמוצה נופל החטף. כאשר האות הגרונית קמוצה, ניקודה משתנה לסגול.

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: ה' השאלה