דיק

דִּיֵּק

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	דייק
שורש וגזרה	ד־י־ק, גזרת השלמים
בניין	פִּעֵל

1. ביצע פעולה בהתאמה רבה למציאות או לתכנית מוכנה.

   • ”ובכל פעם אשר התגלגלה השיחה בפניו על אחת הארצות ומנהגי יושביה, היה פוג מתקן בדבור קצר ומדיק את משגות המדברים“ (סביב הארץ בשמונים יום, מאת ז'ול ורן, תרגום: אליעזר בן יהודה, בפרויקט בן יהודה)
   • ”מובן גם, שהוא לא דק בטיפוסיותו היהודית של גיבורו. בתקופה ההיא לא ידעו לדייק ב'קטנות'“ (דפים מפנקס ספרותי, מאת י"ח ברנר, בפרויקט בן יהודה)
   • התלמיד דייק בתוצאות התרגילים עד שתי ספרות אחרי הנקודה העשרונית.

2. למד נושא באופן מעמיק ומפורט.

   • ”סדר הלמודים ותכנם בבתי-האולפנא כך הוא: בן חמש עד עשר שנים למקרא – ללמוד ולדייק, כדעת הפוסקים“ (בימים ההם, מאת [[W:מנדלי מוכר ספרים|]], בפרויקט בן יהודה)
   • ”ר' חייא בר אבא דייק וגמיר שמעתא מרבי יוחנן רביה, ורבי בנימין בר יפת לא דייק“ (בבלי, מסכת ברכות – דף לח, עמוד ב) (ר' חייא בן אבא דייק בלמוד הסוגיה מרבי יוחנן רבו, ורבי בנימין בן יפת לא דייק)

3. הגיע למקום בזמן נקוב מראש.

   • המורה דייק והתחיל את השיעור בזמן.

גיזרון

• מארמית: דוק, דַּיֵק. ”ואמר רבא: הני תרי מקרי דרדקי. חד גריס ולא דייק, וחד דייק ולא גריס...“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף כא, עמוד א) (השורש דק"ק בבניין קל) שמשמעו העיקרי של השורש הוא כמו בעברית, מלשון דַּק, דקיק.
• הוראה אחרת של השורש בארמית היא "לחפש היטב", "לדקדק ולהקפיד בחיפושים"; למשל "דק ואשכח" פירושו: 'חיפש היטב ומצא'. משמעות נוספת קרובה של השורש הארמי היא "להתבונן היטב בדבר", "לבדוק אותו בעיון ובדקדוק". וכך גם הפועל دَقَّقَ (דַקַּקַ) בערבית שפירושו: דייק, דקדק ב־, הקפיד על הפרטים.
• בארמית שורשי ע"ע (כמו דק"ק) נוטים פעמים רבות על דרך שורשי עו"י. כך, למשל, צורת הבינוני של הפועל היא דָּיֵק, דָּיְקָא. מן הצורות האלה יצרה העברית של ימי הביניים את הצורות פיעל ופועל בשורש די"ק – דִּיֵּק, מְדַיֵּק, מְדֻיָּק.

נגזרות

• דיוק
• דֻּיַּק (צורת הסביל)
• מְדֻיָּק
• דייקן

מילים נרדפות

• דקדק (2)
• דק
• הקפיד (1)
• ירד לשורש העניין (2)
• נכנס לעובי הקורה (2)

ניגודים

• איחר (2)
• החטיא (1)
• התרשל (1)
• חיפף (1,3)
• רִפְרֵף (3)

תרגום

• אנגלית: was accurate‏‏‏‏ (1)
• ערבית: دَقَّقَ‏‏‏‏

ראו גם

• דוקא
• דקדוק (2)
• הגזים (1)
• העמיק (2)
• ודוק (2)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: דיק

דָּיֵק

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דייק
הגייה*	dayek
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ דְּיֵקִים; דְּיֵק־, דְּיֵקֵי־

ההתקפה אשורית על העיר עם קשתים על דייק ואיל ניגוח

1. מגדלים או סוללות שנהגו לבנות סביב חומות עיר בעת מצור עליה, כדי לירות מהם על מגיניה.

   • ”וַיְהִי בִשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְמָלְכוֹ, בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, בָּא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל הוּא וְכָל-חֵילוֹ עַל-יְרוּשָׁלִַם, וַיִּחַן עָלֶיהָ; וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק, סָבִיב.“ (מלכים ב׳ כה, פסוק א)
   • ”בְּנוֹתַיִךְ בַּשָּׂדֶה, בַּחֶרֶב יַהֲרֹג; וְנָתַן עָלַיִךְ דָּיֵק, וְשָׁפַךְ עָלַיִךְ סֹלְלָה, וְהֵקִים עָלַיִךְ, צִנָּה.“ (יחזקאל כו, פסוק ח)
   • ”וַיְהִי בַשָּׁנָה הַתְּשִׁעִית לְמָלְכוֹ, בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, בָּא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל הוּא וְכָל-חֵילוֹ עַל-יְרוּשָׁלִַם, וַיַּחֲנוּ עָלֶיהָ; וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק, סָבִיב.“ (ירמיהו נב, פסוק ד)

גיזרון

• מקראי כנראה מיסוד שורש ד-ו-ך השוו דך בהוראת: כתש . מקביל לאכדית: דֱקֻ (dekû) בהוראת: מוגבה,מורם,נישא. מושאלת לערבית: דַייקֻ (ضيق) בהוראת:הדוק, צר, ישר, דחוס .

מילים נרדפות

• מגדל מצור

תרגום

• אנגלית: Siege tower‏‏‏‏

ראו גם

• ביצורים

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מגדל מצור

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דיק

דַּיְק

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דייק
הגייה*	dayk
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	שאילה
נטיות	ר׳ דַּיְקִִים

1. עברית חדשה (גאולוגיה) חומת־סלע שהתגבשה בניצב או באלכסון לשכבות סלעי הסביבה כתוצאה מחדירת מאגמה לסדקים.

   • מרבית הדייקים קטנים יחסית: רוחבם מגיע לעשרות מטרים ואורכם לקילומטרים אחדים. אולם בזימבבואה קיים דייק ענק שרוחבו כ־8 ק"מ ואורכו יותר מ־480 ק"מ.

דייק במכתש רמון

גיזרון

• מאנגלית: dyke וגם dike.

תרגום

• אנגלית: dike‏, dyke‏‏‏‏

ראו גם

• מאגמה
• סלע תהום

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: דייק

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דיק