ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
דביר
|
הגייה* |
dvir
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ד־ב־ר
|
דרך תצורה |
משקל קְטִיל
|
נטיות |
ר׳ דְּבִירִים
|
- לשון המקרא החדר הפנימי והחשוב ביותר במשכן ובבית המקדש, קודש הקודשים.
- ”וַיָּבִאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית יהוה אֶל מְקוֹמוֹ, אֶל דְּבִיר הַבַּיִת אֶל קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים; אֶל תַּחַת כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים.“ (מלכים א׳ ח, פסוק ו)
- ”שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי, בְּשַׁוְּעִי אֵלֶיךָ; בְּנָשְׂאִי יָדַי אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ.“ (תהלים כח, פסוק ב)
- לשון המקרא שם מקום ישוב.
- ” וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם אֶל יוֹשְׁבֵי דְּבִיר וְשֵׁם דְּבִיר לְפָנִים קִרְיַת-סֵפֶר.“ (שופטים א, פסוק יא)
- כי בלשון פרס קורין לספר דביר (פרוש רד"ק)
- שם פרטי לזכר.
- האגיפטולוג ארנסט ווליס באדג' מצא, שבמצרית קדומה מצוייה תיבת הירוגליף מקבילה, בצורת דֵבַּר , "ṭebar" בהוראת - מקדש, התא הפנימי.[1]
- אתיופית - דָבֶּעִר dābe-ir =מקדש.
- ארמית מנדעית- דיבְּרָ dibra =זנב, אחורי.
- דֻבֻּר دُبُر • dubr צדדי,אחורי.
- ברברית - דברת dǝbrɛ́t =איזור חבוי ,אחורי.
- מקרא. מצודת ציון: בית קדש הקדשים קרויה דביר, על שם שהדבור יצא משם.
מילים נרדפות
עריכה
- ↑ על פי תרגומי המקרא.
קישורים חיצוניים
עריכה
ערך בוויקיפדיה: דביר |
- ↑ E.A Walis Budge, Egyptian Hieroglyphic Dictionary, London 1920, p. 874