גבבה

גְּבָבָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גבבה
הגייה*	gvava
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ג־ב־ב
דרך תצורה	משקל קְטָלָה
נטיות	ר׳ גבָבות; גבָבַת־, ר׳ גבָבות־; כ׳ גבָבָתו

1. לשון חז"ל שאריות ענפים יבשים וזרדים דקים שנערמו זה על גבי זה.

   • ”כִּירָה שֶׁהִסִּקוּהָ בַּקַּשׁ וּבַגְּבָבָא, נוֹתְנִין עָלֶיהָ תַּבְשִׁיל“ (משנה, מסכת שבת – פרק ג, משנה א)
   • "אין מכסין לא בתבן ולא בקש ולא בגבבה" (תוספתא, מסכת חולין, פרק ו', יא')
   • ” של בלנין בגבבה“ (משנה, מסכת כלים – פרק יז, משנה א)

2. בהשאלה: דברים חסרי חשיבות, דיבורים חסרי טעם וערך, פסולת.

   • "הכל בראש גבבה וקש" (רמי פורטיס, "מקום בראש", אתר "שירונט").

3. כל המוצקים הגסים המצטברים על סבכת סינון של ביוב.

   • מערכת טיהור השופכין מקטינה את נפח הגבבה, מיבשת אותה ומרחיקה ממנה את החומר האורגני.

4. שיירי חמרים אורגניים (בעיקר) או אחרים המשמשים לחיפוי קרקע.

   • החומר האורגני המתאים ביותר לשמש גבבה הוא זה שעבר תהליך קומפוסט

גיזרון

• השורש גב"ב (הפועל גבב) במשמעות איסוף אינו מתועד במקרא, אך בארמית שבתרגום אונקלוס הוא מקביל לשורש קש"ש. מופיע בלשון חז"ל מארמית: ”כחיזרא בגבבא דעמרא “ (בבלי, מסכת ברכות – דף ח, עמוד א). הפועל גִּבֵּב יתכן מן גב - האוסף זה על-גבי זה.
• במילון אב' של סוקולוף התיבות: גבבא, גבאבא, גבא (gḇāḇ, gḇāḇā) מפורשות בהוראת פקעת חוטים או כדור עשוי מסיבים או חוטים. גבבא דעמרא (gābo d-'amro) פקעת צמר.

הצורה גבּו (gābo) התפתחה בהכרח מן גבּבֹּא: gābbā ,gābbo מקור נוסף השייך ללהג דרום מזרח תורכיה: גבובא gboba בהוראת מדובלל, וגבבה פירושה - "צמר".

• כנראה קרוב סמנטית לשורשים ק-ב-ב, ג-ב-ע, ג-ב-ה: הביטוי "גיבוב שטויות" מתייחס לערימת-שטויות, קשקוש. שורש (gbb ג-ב-ב gbbˀ): כפועל גַּב, גַּבָּה - במשמעות "לְהַגבִּיהַ", "לערום". "יֵיזְלוּן וִיגָבְבוּן לְהוֹן תִבנָא"(אונקולוס) - כאן מדובר בפעולת הגריפה, ראה מגרפה.

צירופים

• קש וגבבה

מילים נרדפות

• גְּבָב|גְּבָב
• פסולת

תרגום

• אנגלית: straw‏‏‏‏(1), rubbish‏‏‏‏(2), stubble‏‏‏‏(3), mulch‏‏‏‏(4)

קישורים חיצוניים

• יעקב עציון, "קש וגבבה". ‏האקדמיה ללשון העברית‏, 16/06/2015
• ד"ר רוביק רוזנטל, "הכורמים והיוגבים אוכלים קש וגבבה". ‏בלוג השפה העברית של מילון רב-מילים‏, 09/06/2016