בזק
בָּזַק עריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | בזק |
| שורש וגזרה | ב־ז־ק א |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- פיזר או השליך גרגרים, חלקיקים, או אבנים קטנות.
- "בוזקין מלח על גבי כֶּבֶשׁ בשביל שלא יחליקו" (משנה עירובין י יד)
גיזרון עריכה
- לשון חז"ל, מארמית.
פרשנים מפרשים עריכה
- יש המפרשים כי הפועל קשור לשבירה ולכתיתה. למשל, עובדיה מברטנורא כותב על הציטוט שלעיל ממסכת עירובין: "בוזקים מלח - כותתים ומפזרים מלח על גבי הכבש שעולים בו למזבח... בוזקים - לשון כתיתה", וכן כותב רש"י בפירושו "בוזקין - לשון כיתות".
בנוסף, ראו להלן בערך בֶּזֶק.
לעומת זאת, הפועל "בָּזַק" מופיע במקורות גם כפיזור שאינו מצריך שבירה. למשל, בתוספתא למסכת עוקצין פרק ג' הלכה ט' נכתב "בוזקין יין בטומאה". - בחיבור "שפת עבר החדשה" טוען ישראל חיים טביוב שמילה ארמית זו מקורה בעברית קדומה: "בזק (פזר מלח) - דוגמתו בערבית ובסורית ומקורו עברי מיסוד "בז" (בזר, פזר)".
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- הערך "בֶּזֶק" במילון בן יהודה.
בֶּזֶק עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | בזק |
| הגייה* | bezek |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ב־ז־ק ב |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | |
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- טלקומוניקציה. תקשורת באמצעים חשמליים ואלקטרוניים.
- שם מקום במקרא.
גיזרון עריכה
- (1:) עברית חדשה. חידוש של האקדמיה ללשון העברית על פי בָּזָק.
- (2:) ראו: בזק (אתר מקראי).
פרשנים מפרשים עריכה
- לפסוק ”"וַיִּפְקְדֵם בְּבָזֶק, וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְאִישׁ יְהוּדָה שְׁלֹשִׁים אָלֶף."“ (שמואל א׳ יא, פסוק ח) ישנה פרשנות החורגת מן ההבנה המילולית המקובלת של הפסוק שגורסת כי בתלמוד נכתב על האיסור למנות את בני ישראל ישירות: ”דאמר רבי יצחק אסור למנות את ישראל אפילו לדבר מצוה דכתיב "ויפקדם בבזק"“ (בבלי, מסכת יומא – דף כב, עמוד ב), ומפרש שם רש"י: "בבזק - לשון שברי חרסים. נטל כל אחד ואחד חרס והשליך לפניו ומנו החרסים". כלומר, המילים "ויפקדם בבזק" מפורשות "ויפקדם באמצעות שברי חרסים", לפי פירוש "בזק" בארמית.
כנראה בהשראת פירוש הפועל: בָּזַק א' לעיל, סובר רש"י לגבי הפסוק מספר שופטים כי פירוש התיבה המקראית: "בְּבֶזֶק" משמעה באבנים דווקא, ומביא כראיה את התרגום הארמי "היך בזקא דכיפא בקלעא" לפסוק ”כצרור אבן במרגמה“ (משלי כו, פסוק ח).
תרגום עריכה
- ספרדית: telecomunicación
- אנגלית: telecommunication
- ערבית: اتِّصالات
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
 ערך בוויקיפדיה: בזק (אתר מקראי) |
- הערך "בֶּזֶק" במילון בן יהודה.
בָּזָק עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | בזק |
| הגייה* | bazak |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ב־ז־ק ב |
| דרך תצורה | משקל קָטָל |
| נטיות | ר׳ בְּזָקִים; בְּרַק־, ר׳ בִּזְקֵי־ |
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- פרץ חזק ורגעי של אור.
- בהשאלה: משהו מהיר, קצר ומהיר כברק.
- המכונית חלפה במהירות הבזק.
- "אני צריך פתרון בזק" ("זה פחד", אהוד מנור)
גיזרון עריכה
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא : ”וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ בֹּעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּדִים; הִיא מִתְהַלֶּכֶת בֵּין הַחַיּוֹת. וְנֹגַהּ לָאֵשׁ וּמִן הָאֵשׁ יוֹצֵא בָרָק. וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה הַבָּזָק“ (יחזקאל א, פסוקים יג – יד). הפרשנים נחלקו:
בתלמוד מופיע ”מאי 'כמראה הבזק'? אמר רבי יוסי בר חנינא: כאור היוצא מבין חרסים“ (בבלי, מסכת חגיגה – דף יג, עמוד ב) (ראו לעיל: בֶּזֶק), ורש"י כותב שם "דרך מזקקי זהב לנקוב כלי חרס נקבים נקבים, וכופין (=והופכין) אותו על גבי גחלים, שהזהב נתון בהן בתוך כתישת החרסים של לבנים על גבי חרס, ולהב יוצא למעלה דרך נקבי הכלי, והוא עשוי גוונים גוונים, ותמיד יוצא ונכנס".
לעומת זאת, בספר השורשים לרד"ק נכתב: "ורבותינו פירשוהו לשון פִּזּוּר" (כמו "בָּזַק" לעיל) בהפניה לבראשית רבה נ, א.
בספר השורשים לאבן ג'נאח מופיע "כמראה הבזק - לשון ברק". כמוהו מפרש מצודת ציון "הבזק - כמו הברק כי זסשר"ץ מתחלף", ובתרגום כמראה הבזק "כחיזו ברקא" (כמו בסוף פסוק יג "נפיק ברקא" = יוצא ברק).
פרשנים מפרשים עריכה
- הפרשן יוסף אבן כספי מציע במילונו "שרשות כסף" שלשורש ב־ז־ק הייתה המשמעות המקורית "תנועה מהירה תכופה לצדדים מתחלפים", וממנו התפצלו ההוראות עבור "בָּזַק" ו"בָּזָק" לעיל.[1]
צירופים עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ↑ אצל "חידושים לשוניים במילון 'שרשות כסף' ליוסף אבן כספי" מאת משה קהן, "מחקרים בלשון" יד-טו (תשע"ג), עמ' 162-133.