בְּהֵמָה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בהמה
הגייה* behema
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ב־ה־ם
דרך תצורה משקל קְטֵלָה
נטיות ר׳ בְּהֵמוֹת; בֶּהֱמַת־, ר׳ בַּהֲמוֹת־; כ׳ בְּהֶמְתִּי, בְּהֶמְתְּכֶם; בַּהֲמוֹתַי, בַּהֲמוֹתֵיכֶם
 
בהמה
  1. לשון המקרא כלל החיות הולכות על ארבע.
    • ”מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ וּמִן הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיוֹת.“ (בראשית ו, פסוק כ)
  2. לשון המקרא כלל החיות המבויתות הולכות על ארבע.
    • בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם.“ (ויקרא יט, פסוק יט)
    • רועה הצאן יצא לשדה עם בהמתו.
  3. לשון המקרא [כינוי גנאי] כינוי לאדם העוסק בקדושה בעודו שרוי בטומאתו.
  4. לשון המקרא, עברית חדשה [כינוי גנאי] גס-רוח,המוני, שהתנהגותו בוטה או קולנית באופן קיצוני .
    • ”וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ“ (תהלים מט, פסוק יג)
    • ”אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין, נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ“ (תהלים מט, פסוק כא)
    • יששכר אוכל בפה מלא וללא סכו"ם, ממש בהמה.

גיזרון עריכה

  • על פי גזניוס פירוש השורש ב־ה־ם הוא חסם (כמו בערבית بهم); בהמה – חסומה, שפיה חסום במובן זה שאינה יכולה לדבר.
  • מקביל לערבית بهيمة (בהימה), אוגריתית bhmt[1].𐎁𐎅𐎎𐎚

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: בהמה


השורש בהם

השורש ב־ה־ם הוא שורש מגזרת השלמים. עברית חדשה גזור שם מן בהמה

נטיות הפעלים עריכה

ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין-
נִפְעַל -אין-
הִפְעִיל -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְבַּהֵם מִתְבַּהֵם יִתְבַּהֵם הִתְבַּהֵם לְהִתְבַּהֵם
  1. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 216