בָּא בַּיָּמִים עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בא בימים
הגייה* ba bayamim
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה צירוף
נטיות נ׳ בָּאָה בַּיָּמִים
 
אשה באה בימים
  1. מי שבאו עליו ימים רבים; שגילו רב.
    • ”וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים, בָּאִים בַּיָּמִים; חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח, כַּנָּשִׁים.“ (בראשית יח, פסוק יא)
    • ”וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים, וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים, וְלֹא יִחַם לוֹ.“ (מלכים א׳ א, פסוק א)
    • סבתא גיטל באה בימים, גילה כבר למעלה מ־80 שנה.

פרשנים מפרשים עריכה

  • מצודת דוד: "זקן בא בימים – כי זקן יאמר בלשון בני אדם על המוחש הנראה באדם, מלובן השער והקמטת הפנים, ולפעמים תקדים לבוא בלא עת, ולזה פירש ואמר בא בימים, כאומר הזקנה בא בזמנו לפי הימים."
  • דרשת חז"ל: מילא את ימיו בעשיית הטוב, וכמו בא טעון בכל ימי חייו שלא הלכו לריק.

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה


קישורים חיצוניים עריכה